דובים ויער – שלושה ימים בחיק הטבע של יפן

מכירים את זה שאחרי שבוע עמוס, כל מה שאתם מחכים לו זה לנקות את הראש בטיול ההוא שתכננתם לסופ"ש? אז זהו, שאני לא. אני אוהב להישאר בבית עם התה והלימון והספרים הישנים, וחופשה אידאלית עבורי כוללת מנוחה או לכל היותר טיול בעיר גדולה. לכן זה די מפתיע שאת סוף החופשה ביפן ביליתי בכמה טיולי יום בטבע.

פארק הקופים – ג'יגוקודאני

שתי רכבות, אוטובוס אחד וחצי שעה הליכה ביער נדרשו ממני כדי להגיע לפארק קופי השלג ג'יגוקודאני. אמנם זו לא היתה עונת השלגים, כך שבכלל לא הייתי בטוח שהקופים יגיעו לרחוץ במעיינות החמים שבפארק, אבל בשלב הזה של הטיול הפסקתי להתלבט או להתווכח עם יפן בכל פעם שזו דרשה ממני לצאת מאיזור הנוחות שלי.

לשמחתי הקופים  שיתפו פעולה וכשהגעתי לאיזור המעיינות החמים שבפארק, חיכו לי המוני קופים שהסתובבו חופשי בין האנשים, שיחקו, רבו, פלו כינים זה לזה ובעיקר התעלמו מקיומנו, בני האדם. המפגש הבלתי אמצעי עם הקופים היה מרגש ובהחלט הצדיק את הנסיעה ואת ההליכה. יפן לא חזקה במיוחד בשמירה על חיות בר ולכן שמחתי שבפארק הקופים הסתובבו פקחים שלא איפשרו לבני אדם להפריע לקופים.

מכיוון שכבר הייתי בחיק הטבע ובאיזור עם מעיינות חמים, לא יכלתי לעזוב את המקום מבלי לרחוץ באיזה אונסן הפתוח לטבע. אני זוכר שהשריתי את עצמי בבריכה החיצונית הרותחת כשהאוויר בחוץ קר מאוד וסביבי רק חורש טבעי, וחשבתי לעצמי על כברת הדרך שיפן העבירה אותי בשבועות האחרונים מהתל אביבי העירוני שותה האספרסו המפונק, ועד לטַיָּיל שנוסע שעות בתחבורה ציבורית כדי להינות מהטבע ואז עוד רוחץ בעירום באונסן פתוח, כאילו זה הדבר הטבעי ביותר עבורי.

קמיקוצ'י

במקור תכננתי להעביר את ימיו האחרונים של הטיול ביפן בהרי האלפים היפנים, אבל ככל שסוף החופשה התקרב, געגועי לעיר הגדולה גברו ולכן החלטתי להקדיש רק יום אחד לאלפים ואז לחזורלטוקיו לכמה ימים אחרונים (אתם יודעים, אפשר להוציא את הנערה מהעיר, אבל לא את העיר מהנערה). אמנם אופי הטיול ביפן יכול לדרוש ממך תכנון של חודשים מראש, אבל עם הזמן למדתי למצוא מעט גמישות בתוך מסלול הטיול הנוקשה.

את יום הטיול היחידי באלפים היפנים בחרתי להקדיש ל-קמיקוצ'י, פארק מרהיב שהיה בשלבים מתקדמים של שלכת, עם עצים ועלים בכל גוון החל מירוק, דרך צהוב ועד לעלים אדומים-חומים בדיוק לפני שהם נושרים. לשמחתי, הפארק לא היה מפוצץ באנשים כפי שהזהירו אותי, כך שיכלתי ליהנות מטיול שקט בטבע (ליהנות בטבע? זה לא נשמע כמוני!) במסלולי טיול יפהפיים שלשמחתי היו מישוריים וקלים להליכה (או – זה כבר נשמע כמוני), שלא כמו הטיול לעמק קיסו…

עמק קיסו

אני לא זוכר איך היום הזה התחיל – זה היה מוקדם מדי בבוקר ואחרי מעט מדי שעות שינה. אני כן זוכר שהוא הסתיים כשאני רועד מקור בנעליים ספוגות מים ברכבת בחזרה למלון – מבסוט מהחיים.

כטייל עצל ולא מנוסה, בחרתי מסלול הליכה קליל וקצר שעובר בין טצומאגו ו-מאגומה, שני כפרים חמודים בעמק קיסו. הטבע היפני בסתיו מהמם ואני זוכר שאחרי חצי שעה של הליכה חשבתי לעצמי: היי, זה דווקא קל ונחמד ללכת בטבע! אלא שאז החל לרדת גשם זלעפות בלתי פוסק, שגרם לי לחשוב שאלוהי המטיילים מנסה לרמוז לי משהו – טיולים בטבע זה לא בשבילי.

למרות הדחף העז לחזור על עקבותי, החלטתי להמשיך בטיול ויהי מה. לא בכל יום אתה צועד בגשם במסלול מרהיב בטבע, כשבכל קילומטר יש עמדה עם פעמון שבו אתה מתבקש לצלצל בחוזקה כדי שדובים ידעו שאתה באיזור ולא יופתעו לראות אותך. דובים יפנים לא אוהבים הפתעות, מסתבר, או שהם סתם מעדיפים צלצול פעמון לפני שהאוכל מגיע.

בחסות הגשם השוטף, הטיול הקליל והקצר הפך מאוד מהר למאתגר ובוצי. בעודי צועד ומנסה שלא למעוד בדרך הרטובה והחלקלקה, הרהרתי לעצמי כמה הזויה הסיטואציה הזאת עבורי. אני צועד בטבע תחת גשם חזק בנעליים ספוגות מים, אבל  אני פאק!$ג נהנה!

כזאת היא יפן, יקום מקביל המפתה את האדם המערבי להשתנות קצת בכל יום מחדש, לאהוב את זה ולבקש עוד. יפן הכריחה אותי להבין שבאופן מפתיע, גם אחרי גיל ארבעים אני יכול ללמוד ליהנות מסוגים חדשים של חופשה, הרבה מעבר לבתי הקפה של פריז או המסעדות של ניו יורק.

אז למי איכפת אם אני קופא ואם לא הצלחתי לחזור לטמפרטורת גוף תקינה גם אחרי שחזרתי למלון והחלפתי בגדים? שום דבר שרחצה באונסן רותח על גג המלון לא יכולה לפתור!

הפוסט הזה הוא האחרון בסדרת הפוסטים מיפן. אשמח לשמוע מכם הערות או שאלות בתגובות למטה ואם תרצו לקרוא עוד – הכנתי דף עם כל הפוסטים על יפן. אם אתם בשלבי תכנון הנסיעה, הכנתי לכם מדריך לתכנון טיול ליפן.

עוד קצת תמונות מהטיול ביפן?