את שכונת פלורנטין הכרתי לראשונה דרך סדרת הטלויזיה המפורסמת מהניינטיז. זה היה השלב בחיים בו התחלתי להבין שאני לא רוצה להיות סתם חבר של סמי הורי, אני רוצה את סמי הורי. אני חושב שהצפיה בסדרה היתה אחד הגורמים שדחפו אותי לעבור שוב מחיפה לתל אביב הגדולה כדי להיות אחד מהחבר'ה ביחד עם תותי, איגי, צמר וכמובן קובי (הלא הוא סמי הורי).
-
פיצריה בזילי.קום – פלורנטין, תל אביב
כשעברתי לתל אביב, מצאתי עולם אחר מאוד מהעולם שבסדרה. בצפון הישן לא כל השכנים חברים והאמת, טוב שכך. איזה גבר שפוי היה מעוניין שהשכן החתיך מלמטה ידפוק בדלת בלי להודיע מראש ויבקש כוס סוכר, בדיוק כשאתה בחלוק השינה הלא מחמיא, עם הרולים בשיער ומסיכת אבוקדו ביתית מרוחה לך על הפנים.
-
הצוות של הבזילי.קום – פלורנטין, תל אביב
מפה לשם גיליתי שאני חי די הרבה שנים בעיר ולא יצא לי לבקר בפלורנטין יותר מדי, בטח לא בתור אחד מהחבר'ה. פה נכנס לתמונה גיל, שהזמין אותנו לסיור בשכונה. גיל, מהבעלים של פיצה בזילי.קום בפלורנטין מבלה חלק גדול מהזמן שלו בשכונה. הוא מכיר כל סמטה או מקום בילוי, ויודע להסביר מה ומי עומד מאחורי כל אחד מציורי הגרפיטי הפזורים בפלורנטין, ברמה שלא היתה מביישת מדריך במוזיאון הלובר (לוברה!).
-
המקום של הנובלס, פלורנטין, תל אביב
הסיור התחיל בפיצריה של גיל. לצערי לא יכולתי לאכול כלום (יו נו…השבועיים האלו בשנה בהם אני אוכל בעיקר ירקות, כדי לרמות את בדיקות הדם השנתיות שלי), אבל הפיצות נראו טעימות והריחו מעולה. מהפיצריה המשכנו ל-"מקום של הנובלס" ומשם הלכנו לאורך רחובות פלורנטין וויטל בהם אפשר למצוא מקומות כמו הסניף המקומי של גלידריית אניטה (זאת מנווה צדק) והפרלה, הבר המקומי הותיק. כשהגענו לג'קסון בר פגשנו את ג'קסון, שאפשר לנו להכנס ולצלם ועשה את זה בחיוך. באופן כללי, האנשים שפגשנו בדרך כאילו נלקחו מסדרת הטלויזיה ההיא והיו חיכניים ונטולי פוזה (אולי הפוזה בשכונה היא של צעירים נטולי פוזה?).
-
ג'קסון בר – פלורנטין, תל אביב
-
ג'קסון מהג'קסון בר
כשיצאנו מהג'קסון, הסתובבנו בין קירות הגרפיטי הגלויים והחבויים שבשכונה, כמו הגרפיטי של מועדון ה-27, ציור הקיר של רצח רבין ועוד אמנות גרפיטי נסתרת. את הסיור סיימנו בנקודת ההתחלה – הפיצריה. זה היה ביום שישי בשעה שלוש לפנות בוקר והמקום היה מפוצץ באנשים שמחים, רעבים עם עיניים אדומות…
הסיור בפלורנטין הצליח להפתיע אותי. האווירה ברחוב היתה מאוד שונה מהאווירה של מרכז תל אביב או של השכונה המנומנמת בה אני גר. היו רגעים בהם הרגשתי כאילו אני בחו"ל, באיזור הכי היפסטרי שיש למקום להציע. בדרך הביתה עצרתי ב-AM:PM ועשיתי קניות. הרי אין לדעת מתי השכן החתיך מלמטה ידפוק בדלת בלי להודיע מראש ויבקש כוס סוכר…
-
ההודנה בר – פלורנטין, תל אביב
-
"פיצריה בזילי.קום"
-
רצח רבין – ציור קיר של יגאל שתיים, פלורנטין, תל אביב
-
פיצריה בזילי.קום
בונוס למי ששרד עד כאן:
You are making Tel-aviv into a different place I experience.thank you.
תודה, אני אוהב את תל-אביב – מרגישים? | Thanks – I love Tel Aviv, does it show?
תודה ☺
ואני חשבתי שאני מכירה את תל-אביב!
גם אני רוצה סיור לילי בפלורנטין!
הבלוג שלך מקסים – ממתינה לפוסט הבא!