חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

זריחה מאוחרת – הסיפור של איינדהובן

זריחה מאוחרת - הסיפור של איינדהובן

אני יוצא מהמלון שלי בשכונת דה-ברחן (De Bergen) באיינדהובן בשעה שמונה לפנות בוקר, כדי ללגום אספרסו של שחרית עם מיכל, בקפה לוציפר. בחוץ חושך מצרים, פרט לנורות הכריסמס שעדיין תלויות על העצים, למרות שכבר אמצע ינואר.

החופשה האחרונה שלי בהולנד היתה מזמן, בעידן של טלפון-קווי ומצלמות פילם, כך שלא זכרתי כמה מאוחרת הזריחה כאן.

למעשה, אני לא זוכר כמעט כלום מהחופשה ההיא בהולנד (אם אתם מבינים למה אני מתכוון ?). אני רק זוכר שטסתי כדי ליהנות מסצינת המסיבות של אמסטרדם, ושחזרתי משם בלונדיני (תמונה מפלילה בהמשך – הישארו עמנו…).

תחנת הרכבת של איינדהובן, הולנד

עברו מאז עשרים שנה לפחות, בהן הספקתי להתבגר ולהמציא את עצמי מחדש כמה פעמים, ואם לשפוט לפי הביקור באיינדהובן – גם התיירוּת בהולנד התבגרה והשתנתה לא מעט בשנים שחלפו.

כן, לא רק בני אדם יכולים לעצור את מהלך החיים ולשלוף את קלף ה -"שנה כיוון". בעולם הסטארטאפים ממנו אני מגיע, קוראים לזה "פיבוט" (pivot). בהולנד, פשוט תגידו איינדהובן.

קפה לוציפר, איינדהובן הולנד
זריחה בסביבות תשע בבוקר

מתכננים טיול באיינדהובן? כל המידע על טיסות, מלונות, מסעדות ואטרקציות ממתין לכם בפוסט: מדריך איינדהובן למטייל

הסיפור של איינדהובן – מוכרת הגפרורים הקטנה

לאורך שנים היתה ידועה איינדהובן כעיר תעשייתית אפורה של מפעלי גפרורים. "עיר האורות" קראו לה, ולא בקטע טוב. כשפיליפס הקימה בעיר את מפעל נורות-החשמל הראשון שלה – הכל השתנה.

לאורך מאה שנים איינדהובן נהנתה מפירות ההצלחה של פיליפס, שהפכה לענקית אלקטרוניקה. פיליפס דאגה לתעסוקה, לשכונות מגורים לעובדים, למוסדות השכלה ותרבות ואפילו לקבוצת הכדורגל המקומית. אלא שאז…

מרכז איינדהובן, הולנד
הנוף ממלון The Student Hotel

בשנות התשעים החליטה פיליפס לכבות את האורות במטה שלה באיינדהובן, ולהעביר את הפעילות לאמסטרדם.

בן לילה איינדהובן הפכה מעיר אורות משגשגת, לעיר אפרורית ומוכת אבטלה, ונראה היה לרגע שאזלו הגפרורים בקופסה של איינדהובן. אלא שאז…

 

גבירותי ורבותי – מהפך!

יש ערים שלא משתקמות ממשבר כזה (היי דטרויט!), אבל איינדהובן התגלתה כעיר שמסתגלת לשינויים והופכת אותם לכח מניע.

לאחר המשבר, לקחה העיר את המשאבים שנותרו ברשותה: אנשי פיתוח, מוסדות גבוהים ללימוד עיצוב וטכנולוגיה והמון שטחים מסחריים שהותירה פיליפס אחריה, והפכה אותם למטעמים הולנדיים.

משמאל - תחנת הרכבת באיינדהובן, מבנה בצורת רדיו ישן של פיליפס
תחנת הרכבת באיינדהובן בצורת רדיו ישן של פיליפס

כיום איינדהובן הופכת לשם נרדף לעיצוב, טכנולוגיה וחדשנות. היא העיר השלישית בכוחה הכלכלי בהולנד, והיא משלבת אוכלוסיה הולנדית ותיקה עם אוכלוסיה בינלאומית חזקה וחדשה של סטודנטים והייטקיסטים שרואים באיינדהובן יעד אטרקטיבי לרילוקיישן.

הסיפור של איינדהובן חי ובועט גם בהווה. אפשר להרגיש אותו במתחמי הטכנולוגיה והמעצבים שבעיר, אבל זיהיתי אותו גם באנשים שהכרתי, שהיו יצירתיים או כאלה שהמציאו את עצמם מחדש בשלב כלשהו בחייהם, ממש כמו איינדהובן. הראשון שבהם היה רִיק.

 

רוכבים הולכים אל העיר האסורה

לצורך הסיור באיינדהובן אני מגיע ללשכת התיירות של העיר, כדי לפגוש את ריק. לשכת התיירות חולקת חלל עם בית הקפה  Coffeelab, שלא מפחד לעשות ניסויים בתרכובות וטעמים של קפה. נראה שגם כשמדובר בקפה, איינדהובן חושבת מחוץ לקופסה ולא קופאת על פוליה. ריק, האיש והשפם, הוא אדריכל במקצועו, אבל כמו איינדהובנ-יסט מצוי, הוא המציא את עצמו מחדש ועובד כיום בחברת המיתוג של איינדהובן, וחוטא לפעמים גם בהדרכות תיירים בעיר.

היעד הראשון ברשימה הוא Strijp-S (סטרייפ-אס), מפעלים של פיליפס שהוסבו למתחמי עבודה, חנויות, גלריות ומסעדות, תוך שמירה על הסגנון התעשייתי שאפיין את המפעלים. סטרייפ-אס היה סגור בעבר לעובדי פיליפס בלבד מחשש לדליפת סודות מסחריים, ומכאן שמו: העיר האסורה.

מרבדים של אופניים באיינדהובן, הולנד
אופניים – הדרך הנכונה להתנייד באיינדהובן

האיזור מרוחק מעט ממרכז העיר ולכן הדרך "היפה והנכונה" אליו היא באופניים, אותם ניתן לשכור ליום או ליומיים. אבל עם כל הכבוד לסיפור של איינדהובן והקטע עם "להתגבר על משברים", רכיבה על אופניים בכפור של ינואר היתה עבורי משבר אחד יותר מדי, אותו סירבתי לחגוג. על כן עשינו את הדרך בהליכה של כ-25 דקות ממרכז העיר (למען הכנות, מזג האוויר של ינואר היה לא רע בכלל, והלכנו ברגל רק כי אני מפונק קשה לי לתפעל את המצלמה תוך כדי רכיבה על אופניים).

חנויות בסטרייפ אס (Strijp-S), איינדהובן
חנויות בסטרייפ אס (Strijp-S)

 

סטרייפ אס (Strijp-S)

סטרייפ-S הוא איזור גדול יחסית, ובסיור באותו בוקר הספקנו לבקר בגלריה לאמנות, חנויות עיצוב פנים, מסעדות ואפילו חווה מקורה לגידול צמחים בשיטה אקוופונית, כלומר צמחים ודגים שגדלים במערכת אקולוגית סגורה, המשרתת מסעדות מקומיות. כן, גם כשמדובר בחקלאות – איינדהובן דוגלת בחדשנות. לגדל צמחים באדמה עם חומרי דישון ומשאיות שמשנעות את הסחורה ברחבי אירופה, זה הכי 2019.

כל ההמלצות לביקור ב- Strijp S מופיע בפוסט "מדריך איינדהובן למטייל", כולל המלצות לטיול באיינדהובן עם ילדים או מתבגרים.

מחוץ ל-Strijp-S נמצא אצטדיון קבוצת הכדורגל פ.ס.וו פיליפס (PSV Eindhoven) המפורסמת, ככה סיפרו לי, וחובבי הז'אנר יכולים להזמין סיור מודרך במקום.

הסיפור של פיליפס ניבט מכל פינה - Strijp S, איינדהובן
מזהים את הלוגו? הסיפור של פיליפס משתקף בכל פינה בעיר

 

עמק הסיליקון היצירתי של העולם – פיט היין איק – Piet Hein Eek

מ-Strijp-S התרחקנו עוד ברגל ועברנו ליד Strijp-T אותו ניתן לזהות לפי ארובות הענק שיוצאות ממה שהיה פעם תחנת כח ענקית וכיום משמש כתחנת-כח לחדשנות (Innovation Powerplant). זהו לא מקום שניתן לקפוץ לבקר בו, אבל אם הייתי מגיע לאיינדהובן לסיור שעוסק בחדשנות, הייתי מנסה לתאם מפגש עם החברות שעובדות בו.

גופי תאורה בחלל התצוגה של פיט היין איק - Piet Hein Eek, איינדהובן
חלל התצוגה של פיט היין איק, איינדהובן

במרחק כמה דקות הליכה משם, אנחנו כבר במתחם Strijp-R ובו חלל התצוגה והעבודה של המעצב ההולנדי הידוע פיט היין אייק, שאת עבודותיו ניתן למצוא גם בחנויות עיצוב בישראל.

בניגוד למעצבים הולנדים מצליחים אחרים, פיט היין אייק נשאר באיינדהובן, אותה הוא כינה פעם בראיון: "עמק הסיליקון היצירתי של העולם". כשחושבים על החיבור בין הייטק, חדשנות ועיצוב המתקיים בעיר, נראה שהוא לא מגזים.

במתחם אפשר לראות חלל תצוגה עם עיצובים של היין-איק, בו תוכלו לרכוש פריטים קטנים וגדולים, כמו שולחן אוכל מעוצב במחיר פעוט בן 5 ספרות (לא כולל משלוח).

מהחנות ניתן גם להשקיף על המפעל עצמו, ומעברו השני של הכביש אפשר לעצור במסעדת הבית – גם היא בחלל תעשייתי ענקי, עם גופי תאורה מעניינים ואוכל מקומי (נסו את נקניקיית הדם ברוטב תפוחים!).

 

נקניקיית דם ברוטב תפוחים במתחם של פיט היין איק (Piet Hein Eek)
במתחם של פיט היין איק – מה דעתכם על נקניקיית הדם ברוטב תפוחים?

 

משוטטים במרכז העיר

כשאנחנו חוזרים למרכז העיר, לכיכר ה-18 בספטמבר (18 Septemberplein) , כל הנקודות מהסיפור של איינדהובן מתחילות להתחבר ואני מתחיל לזהות בכל פינה נגיעות של פיליפס, עם השקעה בעיצוב ואדריכלות.

מהנקודה הזו רואים את בית פיליפס, ומעברו השני של הכביש איזור מסחרי נטול מכוניות אותו עיצב האדריכל האיטלקי Massimiliano Fuksas, שאחראי גם על הבועה השקופה בעלת המראה העתידני, המכונה De Blob (כל ההמלצות בפוסט "מדריך איינדהובן למטייל").

בכיכר וברחובות הסמוכים אפשר למצוא בתי מסחר רבים, חלקם מקומיים, כמו Hutspot, רשת חנויות אופנה והום-סטיילינג מקומי, ואחרים של מותגים בינלאומיים מוכרים (כן, יש פרימארק באיינדהובן).

החנויות במרכז איינדהובן מעוצבות להפליא, ואם תרימו את הראש, תראו את ההשקעה בגופי תאורה בכל חנות אליה תיכנסו – בכל זאת, עיר של פיליפס.

משקיעים בגופי תאורה - בכל זאת, איינדהובן היא עיר האורות
מבט מתוך ה-Blob – משקיעים בגופי תאורה

מרכז איינדהובן, הולנד

מוזיאון פיליפס – הקשר החזק שנוצר בין פיליפס לבין תושבי איינדהובן הוא יוצא דופן, כך שזה די הגיוני שמוזיאון פיליפס ימוקם באיינדהובן (קרוב ל-Blob). לא ביקרתי במוזיאון, אבל הוא אמור להיות יפה וחווייתי, ומוצגים בו בין היתר חדרי סלון ביתיים בתקופות שונות (כן, גם המוזיאון נמצא במדריך איינדהובן למטייל).

במרכז הרחבה של כיכר ה-18 בספטמבר תמצאו פסאז' תת קרקעי שנראה כמו כניסה מהודרת לתחנת מטרו, אבל למעשה מדובר בחניון אופניים מקורה. גם את הפסאז' והכניסה אליו עיצב האדריכל Massimiliano Fuksas.

חניון אופיים בכיכר ה-18 בספטמבר, איינדהובן
Ceci n'est pas un metro

מחוץ לחניון האופניים עומד מבנה גדול בעל חזית ירוקה, של רשת בתי הכלבו De Bijenkorf. אם נדמה לכם שסתם בנו שם מבנה ירוק, כנראה לא הבנתם את הקטע של איינדהובן.

את המבנה יצר האדריכל האיטלקי Gio Ponti, ומלבד הפיתוחים דמויי הכוורת (פירוש המילה Bijenkorf, הוא כוורת), החזית הירוקה מייצגת את הנוף של הולנד, כפי שראה האדריכל כשטס מאיטליה ההררית אל הולנד, ארץ השפלה.

בית הכלבו De Bijenkorf (הכוורת) - הולנד במבט מהאוויר
בית הכלבו De Bijenkorf (הכוורת) – הולנד במבט מהאוויר

מתכננים טיול באיינדהובן? כל המידע על טיסות, מלונות, מסעדות ואטרקציות ממתין לכם בפוסט: מדריך איינדהובן למטייל

גאוות היחידה של איינדהובן

אנחנו מגיעים בחזרה ללשכת התיירות של איינדהובן, ממנה יצאנו לסיור. בלשכת התיירות תוכלו לקבל מידע ולרכוש מרצ'נדייז עם סמל העיר.

לתושבי איינדהובן יש גאוות יחידה ותחושת שייכות למקום ולסמליו. הם היו שותפים לתהליך המיתוג מחדש של העיר, כך שסמלה של איינדהובן הוא לא משהו שמופיע רק על חולצות של תיירים, אלא משולב בעבודות של מעצבים, ב-לוגואים של בתי עסק, פרסומות ואפילו בתור כקעקוע נפוץ.

מאחורי לשכת התיירות נמצא מבנה תחנת הרכבת של איינדהובן ואם תיקחו כמה צעדים אחורה תוכלו לראות בבירור שהוא מעוצב כמו מכשיר רדיו ישן של פיליפס. יש האומרים שלהיפך: פיליפס הוציאו דגם של רדיו בהתאם למבנה תחנת הרכבת.

 גאוות היחידה של איינדהובן - סמל העיר משולב בפרסומות וב-לוגואים של עסקים
סמל העיר איינדבוהן משולב בפרסומות וב-לוגואים של עסקים
המבנה המרשים של מוזיאון Van Abbemuseum, איינדהובן
מוזיאון Van Abbemuseum

 

מוזיאון Van Abbemuseum – כולם מוזמנים

אחרי יום שלם בעיר שכולה עיצוב וחדשנות, אנחנו מגיעים למוזיאון לאמנות עכשווית של איינדהובן  Van Abbemuseum. המוזיאון שוכן בתוך מבנה יפהפה וכמקובל בעיר, הוא דואג להציג את היצירות באופן לא שגרתי.

לדוגמה, בחלל בו מוצגים ציורים הולנדיים קלאסיים, מונחים לצד כל יצירה גם חפצים עתיקים אמיתיים, מתוך הציור. חלק מהחפצים עתיקים יותר מהציור עצמו!

Van Abbemuseum, אומנות עכשווית באיינדהובן - מציגים יצירות באופן לא שגרתי
Van Abbemuseum – מציגים יצירות באופן לא שגרתי

אחת התערוכות המעניינות במוזיאון היא פרויקט שבו לקחו ביטויים מהשיח הקווירי החדש, ותרגמו אותו לשפת הסימנים ללקויי שמיעה. אופן הסימון של הביטויים מופיע על גבי מסכים בתערוכה, כך שמי שרוצה מוזמן ללמוד. הרעיון הוא לאפשר למי ששפת הסימנים היא השפה הראשית שלו, לקחת חלק בשיח.

Van Abbemuseum | מימין: מנגישים את הציור ללקויי ראייה באמצעות דגמים שניתן למשש | משמאל: ריק מדגמן את אחת העבודות בתצוגה הקוורית של המוזיאון, במטרה לעורר שיח
מימין: מנגישים את הציור ללקויי ראייה באמצעות דגמים שניתן למשש | משמאל: ריק מדגמן בגד מהתצוגה הקווירית של המוזיאון, במטרה לעורר שיח

התערוכה הזו היא לא האיזור היחיד שמתייחס לקהילה הלהטבי"ת, ונציגת המוזיאון מסבירה לנו, שכאשר אמנות להטבי"ת מוצגת כחלק שגרתי במוזיאון, גם אוכלוסיה שמרנית יותר נחשפת אליה בסיורים, לפעמים בפעם הראשונה. לקהילה הלהטבית של איינדהובן, אקדיש פוסט נפרד ?️‍? .

בין היתר המוזיאון שואף להיות נגיש לכולם, כולל אנשים עם הפרעות בויסות חושי, לקויי ראייה שיכולים למשש דגם מפוסל של הציור התלוי על הקיר ולבעלי מוגבלות תנועה. "אני לא יכולה לומר שאנחנו 100% שם", אומרת נציגת המוזיאון, "אבל inclusivity חשובה לנו, ואנחנו דואגים להשתפר כל הזמן".

במסעדת השף של מלון הבוטיק Kazerne, איינדהובן
במסעדת השף  Kazerne, איינדהובן

 

אז מה אוכלים?

כעיר קוסמופוליטית שמתנערת מהולנד הישנה של גבינה הולנדית ודג מלוח בלחמניה, ניתן למצוא באיינדהובן מגוון רחב של מסעדות. כבר תיארתי את נקניקיית הדם ברוטב תפוחים, שאכלתי במסעדה במתחם של פיט היין איק, אני רוצה להציע כאן עוד שתי אופציות מעניינות משתי הקצוות של הסקאלה:

אחד המקומות בהם ניתן לראות איך איינדהובן נהנית מהמגוון האנושי שבה, הוא מתחם האוכל DownTown Gourmet Market, ובו 21 דוכני מזון מהיר, שכל אחד מהם מספר סיפור של אדם או משפחה של מהגרים ממדינה אחרת.

DownTown Gourmet Market - איינדהובן חוגגת את המגוון האנושי שבה
DownTown Gourmet Market – איינדהובן חוגגת את המגוון האנושי שבה

אם אתם פודיז ומחפשים ארוחת שף מהודרת ולא יקרה (יחסית לתל אביב), הזמינו לעצמכם מקום במסעדת השף של מלון Kazerne.

כמו הרבה דברים מיוחדים באיינדהובן, המסעדה היתה מסעדת פופ-אפ זמנית לרגל שבוע העיצוב של איינדהובן (DDW). מסעדת הפופ-אפ הפכה למסעדת שף קבועה ולאחר מכן למלון בוטיק יוקרתי.

בקומת המסעדה תמצאו תערוכות אמנות ועיצוב מתחלפות, ומעבר לתפריט הקבוע, תוכלו ללכת על מנות שף בהפתעה, במחירים שנעים בין 24 יורו לארוחת של שתי מנות, ועד ל-45 יורו לארוחה של 4 מנות. לא מחיר מטורף למסעדה אירופאית ברמה כזו.

ארוחת שף במסעדת קזרנה Kazerne, איינדבוהן
ארוחת שף במסעדת קזרנה Kazerne

עם כל הכבוד לארוחות שף ורעיון "ההולנדית החדשה", האחיינית שלי השביעה אותי שלא אחזור מהולנד בלי פרוכטנהאחל (Vruchtenhagel) , סוכריות שילדים הולנדים נוהגים לפזר על פרוסת לחם מרוחה בחמאה – ארוחת בוקר של אלופים.

כבלוגר חוקר ומקצועי, לא היתה לי ברירה אלא לנסות את הפלא הזה בעצמי – למען התחקיר, כמובן. אגב, אם אתם קונים לעצמכם חבילת סוכריות כזו – עשו לעצמכם טובה ועטפו אותה בשקית או שהמזוודה שלכם תתמלא באבקת סוכר (אל תשאלו איך גיליתי את זה).

לבני הבכור אקרא Vruchtenhagel - ארוחת בוקר של אלופים
ארוחת בוקר של אלופים – לבני הבכור אקרא פרוכטנהאחל
הכי איינדהובן: לוקחים מבנה עתיק של מנזר, הופכים אותו לאולם אירועים ואגף מודרני המשמש כמלון מפואר
הכי איינדהובן: מבנה עתיק של מנזר שהפך לאולם אירועים ומלון מפואר, עם גופי תאורה מהפנטים בלובי

 

מי הזיז את הגבינה שלי – איינדהובן היא ההולנדית החדשה

איינדהובן אולי לא מתאימה לכל תייר, אבל לא היה לי ספק שאתחבר אליה. כמי שעזב קריירת הייטק כדי לפתח את הצדדים היצירתיים שלו, היה לי מעניין להגיע לעיר שעברה בעצמה הסבה מקצועית, מעיירת פועלים אפרורית, לממלכה תוססת של עיצוב חדשנות וטכנולוגיה. כחיפאי לשעבר, הסיפור של איינדהובן גם נותן לי תקווה שיום אחד חיפה, אחת הערים המהממות עם הפוטנציאל הכי לא מנוצל בארץ, תחשב את מסלולה מחדש.

איינדהובן לא מתיימרת להיות אמסטרדם הפרועה וגם לא תמצאו בה את הולנד הישנה, של טחנות רוח, מרבדים של טוליפים, קופי שופס וגבינות הולנדיות בכל פינה. אבל אם אתם בקטע של ערים קטנות אך קוסמופוליטיות, אוהבים עיצוב ואדריכלות, או חיים ונושמים טכנולוגיה וחדשנות – איינדהובן היא ההולנדית החדשה, והיא מתאימה לכם כמו כפפה ליד.

תחהת הרכבת של איינדהובן
תחהת הרכבת של איינדהובן

אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לכל ה-late bloomers שחווים זריחה מאוחרת ולכל מי שמרגיש עכשיו כאבי צמיחה וגדילה — כי זה בדיוק הסיפור של איינדהובן, כך שכל העיר עומדת מאחוריכם!

אם אתם מתכוונים לטייל בעיר, אתם מוזמנים לקרוא את מדריך איינדהובן למטייל. בהמשך אכתוב גם על מפגשים מעניינים שהיו לי עם חברי הקהילה הלהטב"ית בעיר ?️‍? .

כל הפוסטים מהולנד מחכים לכם כאן ואם אתם אוהבים לטוס למקומות רחוקים? מוזמנים לצלול ולקרוא על טיולים נוספים בחו"ל

 

וכעת  כמובטח – תמונה מביכה שלי מהולנד לפני עשרים שנה…

ההולנדית הישנה

 


תודות וגילוי נאות: תודה לריק פרהאלה מ-Eindhoven 365 על ההיכרות עם העיר ועל העזרה בהכנת הפוסט ותודה למיכל מנור, "רואה עולם", על החיבור. בשנה האחרונה מיכל פועלת כדי להביא אנשי תקשורת ומדיה לאיינדהובן, במטרה להעמיק את הקשרים בין ישראל לבין איינדהובן ומחוז צפון בראבנט בכלל. כמו תמיד, הדעות בבלוג, הן שלי בלבד.

3.7 3 votes
Article Rating

איך תוכלו לעזור לבלוג הצילום?

אני שמח לעזור למטיילים באמצעות הוספת המלצות אישיות ומידע שימושי . חלק מהקישורים למלונות ולאטרקציות הם קישורי שותפים, והם מזכים אותי בעמלה קטנה על כל הזמנה של מלון או אטרקציה שתבצעו דרך האתר, ללא כל עלות מצידכם. הזמנת מלונות ואטרקציות באתר עוזרת מאוד בתפעולו – תודה ❤

עפר קידר
עפר קידר

קוראים לי עפר קידר – לשעבר הייטקיסט וכיום צלם ובלוגר טיולים. את בלוג הצילום: "המצלמה מוסיפה חמישה קילו" הקמתי בשנת 2014 ואני מנסה לשלב בו את האהבות הגדולות שלי שהן טיולים בעולם וצילום של אנשים ותרבויות.

נראה לי שהפוסטים האלו ימצאו חן בעיניך:

מה דעתך על הפוסט?
Subscribe
Notify of
guest
22 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
אדי פרטל
3 בדצמבר 2023 23:15

מאמר ממש מפורט שכיף לקרוא אותו! כל הכבוד

נועה בר-נס
22 בפברואר 2020 20:15

אוהבת מאד את הכתיבה שלך? ואני חושבת שבפורים אתה צריך להראות לנו איך אתה בבלונד?

Galit Weinberg
22 בפברואר 2020 15:23

איינדהובן נהדרת דרך העיניים שלך. בהחלט אין לי תירוצים למה לא לקפוץ לבקר. מקווה שממש בקרוב 🙂

יפעת
21 בפברואר 2020 18:46

עופר, העברת את החוויה של הביקור בעיר כך שהרגשתי את האנרגיות וההתלהבות של העיר ושלך. התהליך שהעיר עברה מרשים ומעודד, יש תקווה לערים מנומנמות כמו חיפה להתנער ולהתעורר בדמות מחודשת ואטרקטיבית.

נגה
נגה
20 בפברואר 2020 9:25

כרגיל, תענוג!

איריס
19 בפברואר 2020 8:10

הכתיבה קולחת ומעניינת והתמונות נפלאות! נהניתי לקרוא על אינדהובן בעיניים שלך והתמונה הבלונדינית שוס! ?

רבקה קופלר
18 בפברואר 2020 18:33

הכתיבה שלך עפר, כרגיל מענגת. נדמה לי שאני יכולה לצייר מפה של איינדהובן לפי תיאוריך… והצילומים שלך – נו ברור שהם מדהימים!

יפעת חן כהן
18 בפברואר 2020 17:45

פוסט נהדר וכתוב היטב, יופי של תמונות!
עוררת בי חשק עז לבקר שם 🙂

והתמונה ה"מביכה" פשוט מקסימה 🙂

ויקי
ויקי
18 בפברואר 2020 16:18

נהנתי לקרוא את הפוסט על איינדהובן, אף פעם לא הייתי בה. נראה כמו מקום ששוה לבוא לבקר בו.

כרמל קמין
18 בפברואר 2020 16:06

וואו איך נהנתי לקרוא וללמוד על העיר הזאת! נראת כמו חופשה אירופאית למתקדמים שממש לא מחפשים את המובן מאליו ורשימת וי לעשות. אתה של לפני עשרים שנה חמוד לגמרי 🙂

המצלמה מוסיפה חמישה קילו - בלוג הצילום של עפר קידר

מצטרפים

לרשימת ה-VIP של "המצלמה מוסיפה"

מקבלים

עדכונים במייל על פוסטים חדשים – לפני כולם!

נהנים!

נהנים מתמונות ותוכן מעניינים מפעם לפעם. תוכלו להסיר את עצמכם מהרשימה בכל עת.

דילוג לתוכן