לפני שבוע בזמן שרצתי שהלכתי בפארק הירקון, ראיתי שלט שמבשר על פסטיבל "דרקון בירקון". מסתבר שזו כבר השנה הרביעית שבה הפסטיבל מתקיים ממש מטרים מהבית שלי ואפילו לא ידעתי על קיומו (אולי אני צריך לצאת לפארק יותר?). השילוב של פסטיבל צבעוני ושל מרחק הליכה קצרצר מהבית קרצו לי, ועל כן השכמתי את עצמי והגעתי לצפות בחגיגה שאמנם התקיימה בתל אביב, אבל באווירה מאוד סינית.
הפסטיבל עצמו הוא חלק ממסורת סינית עתיקה ובמרכזו תחרות שיט בסירות דרקון צבעוניות ועליהן צוות חותרים ומתופף שמכתיב את הקצב. פתיחת התחרות כללה טקס מסורתי בניצוחו של שגריר סין בישראל, במהלכו הושלך אורז על הסירות בזמן שעיני הדרקונים נצבעו באדום. אינני יודע מה פשר כל הטקסים הסינים הללו, אבל לו הייתי דרקון עצבני, ודאי הייתי מצפה שיבשלו את האורז ויתבלו אותו לפני ששגריר סין זורק אותו עלי, אבל היי – אולי זה רק אני.
לשמחתי, מעבר לתחרות הדרקונים היו במקום גם דוכנים של קליגרפיה סינית, צביעת מסיכות מסורתיות ועמדת הכנת תה סיני לפי כללי הטקס. כי תחרות דרקונים מרהיבה זה סבבה, אבל אחרי שעה של צפיה באנשים אחרים חותרים, התחלתי להרגיש התכווצות שרירים כללית…
זה המקום לציין שהקרנבל הצנוע אורגן באופן מופתי ע"ימרכז דניאל לחתירה, מבלי שהתחרות תקח את עצמה יותר מדי ברצינות.