אונסן, ניקו, יפן | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עופר קידר

האמת היא, שלמרות שאמרו לי שאני חייב לנסות את בתי המרחץ ביפן, ממש קצת נרתעתי. הקונספט של רחצה משותפת לפי כללי טקס יפנים נוקשים, בעירום מלא, עם קבוצת גברים יפנים זרים – לא דיבר אלי, בלשון המעטה. כשאני בחופשה, אני מעדיף באופן אישי אמבטיה פרטית גדולה בחדר מלון מפנק, ואת הגברים עמם אני מתקלח אני בוחר בקפידה (תשאלו כל אחד בעיר). ובכלל, לרוב אני נמנע מדברים שאומרים לי שאני ח-י-י-ב לנסות.

dsc_0501

לקוח בטוקיו לא יכול להכנס לחנות או למסעדה, ממוכנת ככל שתהיה, מבלי שיקבלו את פניו בצהלות שמחה נלהבות: "Irasshaimase"! בניגוד לעולם המערבי שם העובדים מדקלמים את המילים הנכונות ("תודה שקנית yellow!") אבל משדרים משהו אחר ("בא לי למות!"), ביפן התחושה היא שהם באמת מתכוונים לזה.

טוקיו, יפן | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

לחמניה עם שעועית לארוחת בוקר
דמיינו את הבוקר המושלם כשאתם בחופשה. עבורי בוקר כזה כולל השכמה מאוחרת, דקות ארוכות של שקט עם כוס קפה מהביל לפני שהיום באמת מתחיל וארוחת בוקר טריה ומגוונת בבית הקפה השכונתי. זה עובד בתל אביב, בניו יורק, במדריד ובפריז, אבלבטוקיו עפעס… הדברים מעט שונים. למה? למי איכפת, אנחנו ביפן!

טוקיו, יפן | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

התעוררות
אתם בטח מכירים את התחושה. התעוררתם זה עתה מחלום מתוק אבל הזוי בטירוף. אתם שואלים את עצמכם: "וואו – מה לעזאזאל היה הדבר הזה?" ומנסים לסדר אותו בראש לפני שהתחושות יתפוגגו. ככה אני מרגיש מאז החזרה מהטיול ליפן. אני אנסה לארגן את המחשבות ואת התמונות ולתרגם אותן לפוסטים, אבל האמת היא שגם אחרי חודש, יפן עבורי היא עדיין בגדר חידה מלאה בניגודים.

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

לא נעים להודות, אבל האמת היא שאני כמעט לא מבקר בתערוכות אמנות כשאני בארץ. הנה, אמרתי את זה. אמנם אני גר בתל אביב הבירה (התרבותית, סבבה?), אבל למרות שבכל יום בדרך מהעבודה אני עובר בסמוך למוזיאונים וגלריות, מחשבה בסגנון: "מעניין איזו תערוכה רצה עכשיו" אפילו לא עוברת לי בראש, ואני עסוק בעיקר במה אזמין לאכול באותו ערב או בטרדות שונות של "החיים עצמם".

DSC_5540

ניו יורק – כרטיס ביקור
מה זאת אומרת "אין לי כרטיס ביקור", שאל אותי פקיד ההגירה החתיך עם הנחיתה. איך אפשר לטוס לצורך ביזנס בלי ביזנס קארד? תראה, חייכתי במבוכה, זו חברת סטארט אפ ישראלית קטנה – אנחנו לא מאוד רשמיים, אני חושש שכל מה שיש זה אני והלפ-טופ. פקיד ההגירה השתכנע, חייך ואמר באדיבות: "ברוך הבא לאמריקה".

מצעד הגאווה - תל אביב 2016 | בלוג הצילום של עפר קידר

מקבץ תמונות מאלבום מצעד הגאווה בתל אביב.

צפו באלבום התמונות המלא בפייסבוק | View the full gallery on Facebook

חג גאווה שמח ☺

תמונות פרטיות | פרויקט דימוי גוף חיובי - body pride | בלוג הצילום של עפר קידר

גברים צעירים, חסונים ונטולי חולצה מפזזים על משאית. אלו התמונות שעולות לנו בראש כשאנחנו חושבים על מצעד הגאווה בתל אביב. אין לי דבר נגד חתיכים על משאית (כמה מחברי הטובים, וגו'), אבל בפועל מרבית המשתתפים במצעד אינם אלים יוונים על משאית בדרכה אל האולימפוס. רובנו א.נשים בטווחי גיל שונים ובעלי מגוון של מבני גוף. ואגב, אנחנו צועדות ברגל.

יום העצמאות - מטס חיל האוויר | המצלמה מוסיפה חמישה קילו |בלוג הצילום של עופר קידר

אני יודע שאני כנראה היחיד בארץ בעניין הזה, אבל זה המקום לצאת מהארון: אני לא אוהב ללכת לים. חם שם, הכל מלא חול ומדוזות ובואו לא נדבר על כדורי המטקות השורקים, שמזכירים לי רגעים מסויימים משירותי הצבאי הירוק והבנאלי כלא-טייס. 

סינטרה, פורטוגל | המצלמה מוסיפה חמישה קילו |בלוג הצילום של עופר קידר

את סינטרה, טיול יום מליסבון, כמעט ופיספסתי בחופשה בפורטוגל. עצם הרעיון של לצאת ל-"דיי טריפ" במהלכה של חופשה קצרה, סותר את כל מדיניות ה"להספיק פחות, להישאר יותר" שלי, אותה אני משתדל (ולא באמת מצליח) ליישם כשאני בחופשה.