אורבני

את שכונת פלורנטין הכרתי לראשונה דרך סדרת הטלויזיה המפורסמת מהניינטיז. זה היה השלב בחיים בו התחלתי להבין שאני

יש שבועות בהם המצלמה מסתכלת עלי במבט מאשים ואם רק היתה יכולה, ודאי היתה מתקשרת לשירותי הרווחה כדי לדווח על התעלמות והזנחה פושעת מצידי. ככה

באמת שהתכוונתי לכתוב פוסט על החופשה בבודפשט. העיר מדהימה, האוכל היה מעולה ומשמין ופגשתי אנשים מעניינים. אבל במקום זה, יצא לי פוסט על אחד הסיוטים

שמש, ים, מוסיקה ומאות אלפי אנשים מכל העולם במסיבה אחת גדולה. במילון שלי – זו ההגדרה לסיוט. ולמרות זאת, אני מקפיד להגיע מידי שנה למצעד

הנוף מהמשרד החדש – פתאום כולם רוצים לעבוד עד מאוחר…

היו הראשונים לגלות!