מהמסגד הגדול ועד הארי הקדוש – טיול יום ברמלה

אלו שמכירים אותי היטב לא האמינו לי והעדיפו להמתין לתמונות. בתכלס אני לא מאשים אותם – מה הסיכוי שמישהו יצליח להעיר אותי מוקדם בבוקר, לקחת אותי ליום טיול מחוץ לעיר ואף לשכנע אותי לחתור בסירה ואז לטפס יותר מ-100 מדרגות?! ואיך כל זה קשור להארי פוטר ולנערי ההפקר? ובכן, סטיי טיונד…

אני לא מרבה לטייל בארץ, אבל את חומות העיר תל-אביב פרצתי השבוע בעזרתה האדיבה שלעיריית רמלה וגלית קידר (אין קשר משפחתי) מהבלוג"שעמום הוא בחירה", אשר הזמינו אותי כחלק מקבוצת בלוגריות ישראליות לביקור בעיר העתיקה של רמלה. במרחק קצר מתל אביב, מצאנו אוצר חבוי שהוא הכי ישראלי שיש, אבל מרגיש גם קצת כמו חו"ל. את הסיור כולו הדריכו רון פלד ואורנה שומרון ממרכז המבקרים של רמלה, אנשים אנרגטיים שופעי ידע שמכירים כל אבן ואדם שנפגוש במהלך היום.

המסגד הגדול של רמלה – על בזיליקה צלבנית מוסלמית שמעתם?

אני חושב שזה די סימבולי, שבעיר מעורבת המשלבת עולים מלמעלה מ-90 מדינות, המסגד המוסלמי הגדול ישב בתוך בזיליקה נוצרית-צלבנית שמורה להפליא, עם שטיח מוסלמי מרהיב, כתובות בערבית המעידות על ההיסטוריה של המבנה, כאשר מהתקרה משתלשלות נברשות ענק, אבל גם מאווררי תקרה של תדיראן.

חצר המסגד ובה מתקן הטהרה המסורתי היתה בשיפוצים בעת הביקור שלנו. באופן כללי אפשר לראות שיש ברמלה המון ניצנים של התחדשות, שיקום ושימור של אתרי מורשת מקומיים ושיש יד מכוונת הפועלת ללטש את היהלום.

מוזיאון רמלה – סיפולוקס ומטבעות זהב טהור

בסמוך למסגד הגדול נמצא מוזיאון רמלה ובו אוצר מטבעות זהב טהור ותצוגות המתארות את תולדות רמלה. אנחנו למדים שהעיר היתה בעברה הרחוק הבירה של כל מחוז פלסטין (כלומר רמלה היתה הבירה של מה שתהפוך להיות ירושלים) ושתחתיה קבורות שכבות שלמות של ממצאים ארכאולוגים, תרבות והיסטוריה. גם התצוגות של מוזיאון רמלה עומדות לעבור שדרוג והטמעה של אמצעי המחשה טכנולוגים מתקדמים – דברים זזים ברמלה!

בבית של ניהאד דביט – למצוא את החופש במקום לא צפוי

מי שמכיר את יצירותיו של האמן הרמלאי ניהאד דביט, לא יכול לפספס את הכניסה לביתו, שם מוצב עץ זית עשוי מתכת, אחד מסימני ההיכר של דביט. עצי הזית המתכתיים של דביט מעטרים כיכרות נוספים בארץ במקומות כמו רמת אפעל, מודיעין ונדמה לי שגם בוואדי בחיפה.

ניהאד דביט אירח אותנו בביתו, שם זכינו לראות עבודות שלו העשויות ברובן מחוטי ברזל. האמן סיפר לנו את סיפור חייו המרתק, מהנער הערבי הראשון שסיים את בית הספר היוקרתי לאומנויות תלמה ילין, דרך ההשכלה האקדמית שרכש באירופה, השנים בהן ישב בכלא היווני ועד להכרה לה הוא זוכה כיום.

ניהאד מספר לנו על הקושי שלו כאמן לשחרר את יצירותיו הגמורות ולהיפרד מהן, ושאת היכולת לשחרר ולהיות אמן חופשי, הוא למד דווקא בשנותיו בכלא.

הכנסייה הפרנציסקנית של רמלה – נפוליאון פחות התחבר

ממש מחוץ לביתו של ניהאד דביט, שוכנת הכנסייה הפרנציסקנית, אשר שימשה בעבר גם כאכסניה. כל המומחים יודעים לספר שנפוליאון המפורסם התאכסן שם, אבל הדעות חלוקות לגבי האגדה, לפיה נפוליאון פחות התחבר לקריאות המואזין לפנות בוקר, ולכן איתר את המואזין וירה בו (שנאמר: "הקם להשכימך, השכם להורגו").

אחת האטרקציות של הכנסייה היא ציור מקורי של טיציאן, אשר נתרם על ידי העיר מדריד. הציור מתאר את סצנת הורדת ישו מהצלב בידי יוסף הרמתי, כלומר יוסף מרמלה.

המגדל הלבן של רמלה – 111 מדרגות, אבל מי סופר…

מה משותף לסדרת הילדים "כדברא", הסרט "קוני למל בקהיר" והסדרה האמריקאית Dig? כולם צילמו בשלב זה או אחר במתחם המסגד הלבן של רמלה. המתחם כולל את שרידי המסגד הלבן הממוקמים מעל בריכות מים, את קבר נבי-צאלח שניבא את בוא המונותאיזם טרם תקופת הנביא מוחמד ואת המגדל הלבן המרובע.

כדי להגיע לתצפית שעל ראש המגדל יש לטפס 111 מדרגות תלולות – אתם מוזמנים לספור אותן אם ישאר לכם אוויר אחרי העשר הראשונות. מראש המגדל ניתן לראות את כל מתחם המסגד הלבן, שגם הוא עומד בפני שיפוץ שיהפוך אותו למוזיאון פתוח, וביום בהיר רואים שטח עצום מהים וגוש דן ועד למרגלות הרי יהודה ושומרון במזרח.

בריכת הקשתות – מצילים את עוזי הרזה

מהמגדל הלבן הגענו לבריכת הקשתות – בריכת מים תת קרקעית שניתן לשוט בה בסירה. הבריכה התפרסמה בזכות הסרט "חסמב"ה ונערי ההפקר" האלמותית, בסצנה בה המפקד החתיך ירון זהבי (שלמה-ארצי) פיקד על חילוצו של עוזי הרזה (דובי גל) מידיו של אלימלך זורקין (זאב רווח) באמצעות גז עצבים – לא כזה של אסד בסוריה, אלא גז שמביא עצבים לשואפים אותו. אגב, גז העצבים מפוזר באמצעות סיפולוקס, ככתוב: "סיפולוקס שמופיע במערכה הראשונה" וגו').

סיור טעימות בשוק רמלה

כמו העיר כולה, השוק של רמלה מייצר מפגשים מעניינים בין דתות, מסורות ותרבויות מכל העולם. העיר העתיקה של רמלה ובמרכזה השוק התגלו בשנים האחרונות גם כאטרקציה קולינרית מהמדרגה הראשונה אפילו קיבלו את "תעודת ההכשר" היפה והנכונה של עיתון הארץ.

את סיור הטעימות בשוק מובילה אורנה, שכילידת המקום היא דמות מוכרת בשוק ומכירה בעצמה את האנשים בשמם הפרטי והסיפור שלהם. אורנה לוקחת אותנו לסיבוב טעימות בינלאומי הכולל כריך טוניסאי המלווה בלימון כבוש ופלפלים חריפים (בצד, תודה לאל!), בורקס תורכי אצל בבא ובניו, גבינות ודגים מלוחים ולקינוח תמרים וחלבה מקומית.

בית הכנסת הקראי – היהדות שלא הכרתי

התחנה הסופית של הסיור היתה בבית הכנסת הקראי. הקראים הם יהודים הנצמדים לטקסט של התורה ופחות להלכות שקבעו רבנים לאחר שהתורה נחתמה. הם דוגלים בפרשנות אישית של התורה ואת הרבנים המוכרים לנו, מחליפים חכמים שהם גורם מייעץ ולא גורם פוסק.

כשהפרשנות לתורה היא אישית, יש קראים שלא מתקינים מזוזה בפתח הבית ואחרים שמתקינים מזוזה הכוללת את עשרת הדיברות, בסיום תפילת השבת יש את אלו שהולכים ברגל הביתה ואחרים שנוסעים ברכב, הם לא אוכלים גדי צעיר יונק (גדי בחלב אמו), אבל אין להם בעיה עם המבורגר וגבינה, אין להם נשים עגונות, כי אישה וגבר הם שווים, כך שאישה יכולה לתת גט.

והארי הקדוש – על שום מה?

אחרי יום ארוך ברמלה, הבנו שלעיר יש עוד הרבה אטרקציות מעניינות שלא הספקנו לבקר בהן. אחת מהן היא ביקור בבית העלמין הצבאי הבריטי. מעבר לחיבתי הכללית לצילומים של בתי קברות (לדוגמה כאן, כאן וכאן), האטרקציה המרכזית של בית העלמין הזה, היא קבר של טוראי בריטי שהיה אלמוני במשך עשרות שנים, עד שבשנת 1997 יצרה הסופרת ג'יי.קיי רולינג את סדרת הספרים על הקוסם הבריטי המפורסם בתבל. מאז הפך הקבר של אותו חייל בריטי למוקד עליה לרגל. שמו של החייל, אגב, הוא טוראי הארי פוטר והוא נהרג בפרעות בחברון בשנת 1939, כשהוא בן 19 בלבד. מקום קבורתו של הוא שאסור להזכיר את שמו, לא ידוע.

סיור ברמלה – פינת התכלס:

• תחנת רכבת רמלה נמצאת במרחק 25 דקות נסיעה מתחנות תל אביב. אורך המסלול ברגל מתחנת הרכבת, דרך כל האטרקציות שתיארתי (לא כולל הארי פוטר!) ובחזרה לרכבת הוא 4.2 ק"מ.
• כל המידע על האטרקציות, שעות הפתיחה והמחירים ניתן למצוא באתר www.goramla.com או בדף הפייסבוק שלהם. הכניסה לאתרים השונים בעיר ביחד, אמורה לעלות כמה עשרות שקלים לאדם.
• ניתן להזמין סיורים וסיורי טעימות דרך האתר או בטלפון 08-9292650.
• מטיילים לבד? לרמלה העתיקה יש אפליקציה שתנווט אתכם ברגל דרך האטרקציות השונות בעיר העתיקה (הווייז של רמלה העתיקה).
• תודה רבה לגלית קידר שאירגנה את סיור הבלוגרים המהמם וכמובן לאורנה שומרון ולרון פלד ממרכז המבקרים של רמלה, על הארגון המתוקתק, הסבלנות והידע הרב שהרעפתם עלינו.

עוד קצת תמונות של רמלה?

אתם מוזמנים לקרוא על הסיור ברמלה גם אצל בלוגריות נוספות, כל אחת ונקודת המבט שלה:

• "איך אומרים חול בערבית?" – מתוך הבלוג: החו"ל כלול, של הילה לוי.
• "מעל ומתחת לאוצרות רמלה" – מתוך הבלוג של שרית יוכפז ב-סלונה.
• פוסט באנגלית: "Visit Ramla – A Fascinating Day Trip from Tel Aviv or Jerusalem" – מתוך הבלוג: BRIGHT NOMAD, של הבלוגרית והנוודת הדיגיטלית טל ברייט.
• "עיר החולות – רמלה" – מתוך הבלוג Check In/Out של הבלוגרית שיר-ים עוזרי.
• "7 שעות ברמלה", מתוך הבלוג: Hey Mika של הבלוגר יוחאי שהינו