בין גוצ'י לארמני – מסיבת פורים בכיכר המדינה

גם השנה התעקשתי לבלות את פורים במסיבת הרחוב בכיכר המדינה בתל אביב, למרות שאני לרוב נמנע מאירועים הכוללים המוני אדם ומוסיקה חזקה. כשמסתכלים מהצד, המסיבה הזאת נראית הזויה ותלושה מהמציאות הישראלית הקשה, שבה אדם לאדם זאב וחלק גדול מאיתנו שורד ובקושי מצליח להרים את הראש מעל המים. גם המיקום שבחרה עיריית תל אביב לרייב ההמוני הזה נראה תלוש. מה הקשר בין כיכר המדינה, גוצ'י וארמאני, לבין מסיבה חינמית, הנגישה לכולם?

ובכל זאת, איכשהו הכל מסתדר והמסיבה הזו של עיריית תל אביב הופכת לגדולה מסך חלקיה. היה לי ברור שכדי להבין במה מדובר, עלי להשאב אל תוך המוני האדם ועל כן חירפתי את נפשי המיזנטרופית ונכנסתי ללב הקהל. מדהים היה לראות איך גם השנה נשברו כל חומות הציניות התל אביבית, ורבים מהחוגגים פינו זמן, כסף והמון אנרגיה, כדי ליצור תחפושות יפות, מושקעות, משעשעות ויצירתיות (או לפחות בילו שעות וימים בחדר הכושר לצורך העניין). באירוע אפשר היה לראות אנשים שמחים בכל הגילאים, החל ממשפחות עם תינוקות ועד קשישים ועוד אוכלוסיות שלרוב מודרות ממסיבות במועדונים.

כך, כשאני מוקף בעשרות אלפי חוגגים שמחים, שתויים וצוהלים, הכל התחיל להתבהר. איפשהו בין כל הסופרמנים, הגלדיאטורים, האבירות והנסיכים הבנתי שסוד ההצלחה של האירוע איננו הטירוף. להיפך – למשך שבע שעות נדירות כיכר המדינה הפכה לאיזור הכי שפוי בארץ. אני אוהב את העיר הזאת – מה תעשו לי?

קצר הפוסט מלהכיל את כל התמונות, אתם מוזמנים לצפות ביתר התמונות באלבום בפייסבוק.