???? הפוסט מתייחס לשנת 2019. לפסטיבל הצילום 2020>>
הייתי צריך להסדיר את הנשימה אחרי הסיור המקדים הבוקר בפסטיבל הצילום בתל אביב, שעוסק השנה בנושא פנטזיה. כמו ילד בחנות ממתקים עברתי בין חלק מ-40 תערוכות הצילום (אני עוד אחזור להשלמות), ואם אתם מחפשים שורה תחתונה: מדובר בפסטיבל צילום שווה, ברמה בינלאומית, שבו מציגים צלמים מסקאלה מאוד רחבה של רמות, מהמובילים בעולם ועד לילדים מאוכלוסיות מוחלשות בישראל.
פסטיבל הצילום הוא האירוע השנתי המסכם של PHOTO IS:RAEL, ארגון ללא כוונת רווח העוסק לאורך כל השנה בצילום כדרך לעשייה ולשינוי חברתי (עשייה אמיתית, כן? לא כהצהרה שיווקית). במילים אחרות: באיזה עוד מקום תמצאו תערוכה של אלק סות', מהצלמים הבולטים בזמננו, לצד תערוכה שבה מציג נער בדואי בשירות מבחן, עם הכשרה בסיסית בצילום?
הפסטיבל ותערוכות הצילום מתארחים השנה בבניין עזריאלי שרונה החל מהיום (28.11 בערב) ועד לשבת הבאה, ה-7.12. בקומה הראשונה של הפסטיבל תמצאו את התערוכות הרגילות, ובקומה השניה את כל התערוכות הקשורות לפעילות החברתית של הפסטיבל לאורך השנה.
מידע שימושי: איך מגיעים לפסטיבל הצילום | שעות פתיחה פסטיבל הצילום הבינלאומי | כרטיסים לפסטיבל הצילום – שרונה |
פסטיבל הצילום הבינלאומי הסתיים, למידע על תערוכת עדות מקומית 2019 | לעוד תערוכות צילום
תערוכות צילום מומלצות בפסטיבל הצילום PHOTO IS:RAEL – 2019
אז אילו תערוכות צילום שוות יש בפסטיבל הצילום? האמת היא שיש המון, ואני בטוח שאנשים שונים יהנו מתערוכות שונות. סקרתי כאן כמה שאהבתי במיוחד. אני חושב שזה יהיה מעולה אם תכתבו בתגובות מה חשבתם עליהן או אם יש לכם המלצות על תערוכות צילום אחרות בפסטיבל.
אלק סות' – תערוכת הצילום: Sleeping by the Mississippi
פורטרט עצמי של נער ביישן חבוי למחצה בגראז' הביתי. כך בחר אלק סות' להציג את עצמו אתמול במהלך כנס הצילום של ישראל בהיכל התרבות בתל אביב. סות' חבר בסוכנות מגנום האגדית, אחד הצלמים הידועים בעולם ואדם מופנם, כך מסתבר, משתמש בצילום כאמצעי לפגוש אנשים זרים במסעותיו ולספר את הסיפור שלהם ושל אמריקה, בתמונות.
בדומה למסעות הצילום של רוברט פרנק באמריקה של שנות ה-50 או של הצלם ריצ'ארד אבדון בשנות ה-70 (ובתכלס – כמו כל ספר של סטיינבק), סות' מציג ב-"Sleeping by the Mississippi" אנשים ומקומות שהוא פגש בנסיעותיו לאורך נהר המיסיסיפי, אשר חוצה את ארצות הברית מצפון לדרום. הצילומים של סות' נוגעים ללב, כך שמופנם או לא – ניכר שנוצרו מפגש אמיתי ואינטימיות בינו לבין המצולמים.
התערוכה מבוססת על ספר הצילום של סות' בעל אותו שם, וכשמחברים את התמונות בספר, מתקבלים לא רק סיפורים בודדים של אנשים, אלא גם תמונה כוללת של של חתך מסויים בחברה האמריקאית, כולל עיסוק בנושאים כמו דת או מאבק השחורים לשוויון. אתם מוזמנים להתבונן בתמונות בתערוכה ולנסות לפענח את הסיפור שמאחוריהן בעצמכם, אבל אם תרצו – במרכז החלל מחכה לכם דף עם הסברים של סות' על כל אחד מהצילומים.
פסטיבל הצילום השנה עוסק בפנטזיה, ואם תשאלו את מיה ענר, אוצרת הפסטיבל, היא תספר לכם שלהביא צלם בקליבר של אלק סות' – זו הגשמת פנטזיה בפני עצמה.
אירוע שווה: שיחה עם הצלם אלק סות' וחתימת ספרים בפסטיבל הצילום:
30.11 בשעות 18:00 – 19:00 (לעמוד האירוע)
מארק אוהרם-לקלף: כמרחק האדמה מהשמיים (As Far Apart as the Earth Is from the Sky)
מארק אוהרם-לקלף זכה בשנה שעברה בפרס "מיתר" למצוינות בצילום, וחזר השנה עם סדרת תמונות מרתקת על קודי ההתנהגות בין גברים בהודו, מדינה שמרנית מאוד שמשתנה במהירות. בתערוכה מנסה הצלם לתעד אינטימיות בין גברים בהודו, שלפעמים מתבטאת במחוות גוף קלות, כמו מגע ידיים שיכול להיות חסר חשיבות, לסמל חברות טובה או קשר רומנטי ומיני, שלפעמים מסתיים בסוף היום, כשכל אחד מהגברים חוזר הביתה אל האישה, הילדים והמסגרת המשפחתית המסורתית שלו.
הצילומים של לקלף עומדים בפני עצמם, אבל הצלם מזמין אותנו לקרוא טקסטים שכתבו הגברים, שכמו הצילומים עצמם, גם הם נוגעים ללב ומספקים הצצה לנפשם של גברים שחיים בארון בחברה שמרנית.
אירוע שווה: שיח גלריה עם מארק אוהרם-לקליף (ארה"ב-גרמניה)
יום ראשון | 1.12.19 | 20:00 (לעמוד האירוע)
מיכאל סולרסקי: מנוחה מעבר למסך (Rest Behind the Curtain)
הסדרה היפהפיה של מיכאל סולרסקי מציגה בתי הבראה במזרח אירופה, או את מה שנותר מתרבות בתי ההבראה שהיתה נהוגה לפני נפילת מסך הברזל. אני מאמין שהצילומים, בהם רואים עולם תרבותי שהולך ונעלם, יעוררו באנשים שונים רגשות שונים, מנוסטלגיה ועד לתחושת עליונות של אלו שנולדו לחיים המערביים. כמי שכותב הרבה על תיירות רציתי לשאול: בעולם שבו חופשה היא שם נרדף ללו"ז צפוף, נסיעות וקניות – האם הקונספט של בית הבראה לא חסר?
ממש ליד התערוכה של מיכאל סולרסקי נמצאת התערוכה של אלכסיי סמירנוף (רוסיה) העוסקת בטקסיות היומיום ברוסיה, שחלקה נותרה כפי שהיתה וחלקה מתחדשת בעקבות הגלובליזציה.
אירוע מיוחד: את שני האמנים האלו ואת יאן בריקצ'ינסקי (פולין) תוכלו לפגוש ב-30.11 בשעה 11:00, בשיחה על תהליכים ותנועות של שינוי המתרחשים בימים אלה במזרח אירופה: טקסיות, פעולות גרילה יומיומיות ונוסטלגיה (לעמוד האירוע)
לינדזי מקקראם: בחורות עם רובים (Chicks with Guns)
אני חייב לציין שלא בדיוק ידעתי איך לאכול את התערוכה המאתגרת הזאת, שמציגה נשים אמריקאיות עם הנשק האישי (האמיתי) שלהן, בצילומים שנראים לפעמים כאילו נלקחו ממגזין אופנה. מצד אחד נושא הפקרות הנשק והקונוטציה של אירועי ירי המוני שמתרחשים שם מעוררת כעס. מצד שני, אנחנו לא רואים כאן את דמות הגבר הסטריאוטיפי עם רובה, אלא נשים נינוחות ובטוחות בעצמן עם הנשק האישי שלהן – אז אולי זו סדרה על העצמה נשית? ומצד שלישי, אם זו סדרה על העצמה נשית, למה נשים חזקות ובטוחות בעצמן מוצגות בפורמט של מגזין אופנה ולמה בשם ג'יזס, ג'וזף ומרי מכנים אותן "chicks"?! כך או כך – התערוכה נותנת הצצה לתת-תרבות אמריקאית, וקשה להסיר את העיניים מהתמונות ומהטקסטים המלווים כל צילום, אשר נכתבו על ידי המצולמות עצמן.
עודד וגנשטיין – כשלג דאשתקד (Like Last Year's Snow)
עודד וגנשטיין הוא צלם תרבויות שמעיד על עצמו שמגיל צעיר התעניין בנושא הזיקנה. וגנשטיין זכור מהפרויקט ארוך הטווח הקודם שלו: "החלל שאנו משאירים", אשר ליווה קשישים בקובה לאורך שנים. בסדרה האחרונה שלו: "כשלג דאשתקד", המוצגת בפסטיבל, הגיע וגנשטיין לכפר נידח בסיביר ופגש שם קבוצת נשים מבוגרות משבט הננט.
בסיור בתערוכה סיפר לנו וגנשטיין על אותן נשים שהיו רגילות בעבר לצעוד בשלג ולרעות איילים, המבלות כיום את זמנן לעת זיקנה הרחק מהשבט. וגנשטיין תוהה איך מרגישות אותן נשים, שיודעות שלעולם לא יחזרו לצעוד בשלג לצד האיילים, ובתוך כך תוהה גם לגבי התרבות המערבית, שלא אוהבת להתעסק בזיקנה ושהופכת רבים מחבריה הקשישים לשקופים.
אירוע מיוחד: הפורטרט האנושי | סדנה בהנחיית האמן עודד וגנשטיין | 4.12 בשעה 12:00 (לעמוד האירוע)
לא הייתי בסדנה הזו, אבל עודד היה מדריך הצילום שלי בטיול לקובה, ואני יכול להעיד שמדובר במורה בחסד.
חשיפה ארוכה (Long Exposure) – תערוכת צילום קבוצתית בנושא זיקנה בישראל
טוב, אז אחרי שאמרתי שלא עוסקים מספיק בזיקנה, מגיעה תערוכת צילום קבוצתית בשם "חשיפה ארוכה", המציגה מבט על האוכלוסיה המבוגרת בישראל. את התערוכה אצרה הדס מוטרו, אשר בחרה בתמונות שהוגשו לפסטיבל במסגרת תחרות בנושא. תערוכת הצילום "חשיפה ארוכה" ממוקמת בקומה השניה של הפסטיבל, המוקדשת לפעילות צילום חברתית שמקיים פסטיבל הצילום לאורך השנה.
חלוצות הצילום (Ladies of Photography) – הצלמות הישראליות שהודרו משיח הצילום האמנותי
חלוצות הצילום הוא פרויקט שנותן במה לצלמות ישראליות, אשר הודרו משיח הצילום האומנותי בארץ עוד לפני קום המדינה. כחלק מהפרויקט מוצגת תערוכת הצילום: "ואני צילמתי ובכיתי, בכיתי וצילמתי" (ציטוט מתוך ראיון שנתנה הצלמת חנה ריבקין לכתבת לאה גולדברג).
את התערוכה ובה 10 צלמות שלא קיבלו את הכבוד הראוי להן בימי חייהן, אצרה הצלמת נועה צדקה. צדקה חקרה את התפתחות לימודי האמנות בארץ, והיא שואלת בטקסט המלווה את התערוכה שאלות קשות על הדרת נשים בצילום אמנותי (הטקסט שווה קריאה בפני עצמו).
אירוע מיוחד: בעקבות חלוצות הצילום | רצף הרצאות
2.12.2019 בשעות 20:30 – 21:30
נתראה בפסטיבל?
אני עוצר עם ההמלצות פה, אבל רק כי צריך לעצור איפשהו. אחרת הייתי מספר לכם גם על "סיפורי ב(ירי)דים" של הצלם האוסטרי רוברט רוטד, על הרחוב היפני שיצר הצלם אלכס לנדסברג בתערוכה "פנטזיה יפנית", על תערוכת הצילום של דוד תדמור שנקראת "על שכיות חמדה", ועל תערוכת הצילום "50+/50- בירוביג'אן" והסיפור שעומד מאחוריה.
אם הגעתם עד הלום, אני חושב שלא תהיה לכם ברירה אלא להגיע גם לפסטיבל הצילום ולהתרשם בעצמכם. אני ממליץ לפנות לצורך העניין לפחות שעתיים, אם לא יותר (כל אחד ומידת הסבלנות שלו). אם יש לכם אפשרות, נסו להגיע מחוץ לשעות העומס כדי שתוכלו לבקר במקום בנחת. אני אשמח אם תכתבו לי בתגובות אילו תערוכות אהבתם או אם יש לכם דעה אחרת על התערוכות עליהן המלצתי.
פסטיבל הצילום הבינלאומי בתל אביב (PHOTO IS:RAEL) – מידע שימושי
איך מגיעים לפסטיבל הצילום – מתחם שרונה, תל אביב:
הפסטיבל מתקיים בבניין עזריאלי שרונה (מעבר לכביש, באלכסון מקניון עזריאלי).
כניסה ממתחם שרונה, רחוב רב אלוף דוד אלעזר.
תחבורה ציבורית: מרחק הליכה מרכבת השלום וכל אוטובוס שמגיע לקניון עזריאלי.
פסטיבל הצילום – שעות פתיחה
יום חמישי, 28.11 – 17:00-22:00
יום שישי, 29.11 – 10:00-16:00
יום שבת, 30.11 – 10:00-22:00
ימים ראשון עד רביעי 1-4/12 – 17:00-22:00
יום חמישי 5.12 – 12:00-00:00
יום שישי, 6.12 – 10:00-16:00
יום שבת, 7.12 – 10:00-22:00
כרטיסים לפסטיבל הצילום PHOTO IS:RAEL
ניתן לרכוש את הכרטיסים באתר הפסטיבל.
כרטיס חד פעמי: 58 ש"ח | כרטיס כניסה חופשי לכל הימים: 110 ש"ח | חיילים וגמלאים: 48 ש"ח | למחזיקי כרטיס דיגיתל: 39 ש"ח | שבת משפחתית (זוג מבוגרים ו-4 ילדים): 105 ש"ח
אירועים מיוחדים וסיורים מודרכים בפסטיבל הצילום בתל אביב
ניתן להצטרף בתשלום לסיורים מודרכים רגילים, סיורי VIP ואפילו סיורי עגלות להורים עם ילדים!
קישור לכל הסיורים (קישור)
לכל האירועים (קישור).
לסיור המקדים הוזמנתי ע"י פסטיבל הצילום. כל הדעות הן שלי בלבד
וואו, רתקת אותי ועוררת את סקרנותי. בהחלט מקווה לראות לפחות חלק מהתערוכות ואולי אפילו להצטרף לאחד הסיורים. תודה
תודה ? – אשמח לשמוע איך התרשמת מהפסטיבל אחרי הביקור
תודה על ההמלצות , מתכוונת להגיע השנה ושמתי את עיני על כמה מהתערוכותש המלצת. בראשן התערוכה של הצלם הפולני על אתרי נופש מעבר למסך הברזל.
זו תערוכה נפלאה בעיני. מהיכרותי איתך אני בטוח שתיהני ממנה! שימי לב שיש שיח גלריה איתו ועם שני אמנים נוספים ממזרח אירופה (רוסיה ופולין) ביום שבת בצהרים (אני שוקל להגיע שוב). זה עמוד האירוע (ללא תשלום נוסף למבקרי הפסטיבל) http://bit.ly/35JSmQL