מון סן מישל בשיעורי הצרפתית
אף פעם לא הייתי טיפוס של בוקר. עוד כתלמיד תיכון לא הבנתי מה קורה סביבי לאורך השיעורים הראשונים ושעות האפס (יש עוד דבר כזה?). ובכל זאת, מבין כל השיעורים נטולי הקפאין שהתקיימו מוקדם מידי בבוקר, זכורים לי דווקא לטובה שיעורי הצרפתית – אולי בזכות ספר הלימוד שאמנם היה כתוב בשפה זרה, אבל היה מלווה בתמונות יפות בהן בהיתי בזמן שמדאם שמוראק ניסתה ללמד אותנו הטיית פעלים. על כריכתו האחורית של אותו הספר הופיעה תמונה מהפנטת ובה הר, שבשעת הגאות הופך בתוך רגעים ספורים לאי מוקף ים: מון סן מישל.
עם כל הכבוד למון סן מישל – i dont do זריחות!
את התיכון סיימתי מזמן, ובכל זאת התרגשתי כשתכננתי את הטיול לאותו הר מספר הצרפתית. אחרי הכל יש הרבה מה לראות בצרפת חוץ מפריז. כחלק מההכנות שאלתי את מרכז המבקרים של מון סן מישל מתי להגיע כדי לצלם את כל התהליך: מרגע השפל ועד שההר מוקף לגמרי בים. קיוויתי שימליצו לי להגיע בשעות בין הערביים כשהתאורה טובה לצילום, אבל המציאות היתה שונה. הגאות, כך ענו לי, תהיה בשיאה דווקא בשעת הזריחה, ועלי להגיע למקום שעתיים קודם כדי לראות את מפלס המים עולה במהירות.
טוב, אקסקוזה מוואה, אבל פה חשדתי! אמנם שנים שאני רוצה לחזות בגאות של מון סן מישל וזה נכון שאני מוכן להקריב הרבה למען תמונה טובה, אבל אני כבר לא תלמיד תיכון בשעת אפס ואין לי שום כוונה לקום בזריחה כשאני בחופשה. איי דונט דו זריחה – נקודה!
ובכל זאת…
התעוררתי לזריחה. זה היה פחות גרוע ממה שחשבתי, בעיקר כי מסתבר שהזריחה בצרפת היא רק בשעה תשע בבוקר. שלום חנוך היה אומר על זה: "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר", שזה לא ממש מדויק: באותו בוקר למדתי שלפני עלות השחר השמיים דווקא נצבעים בכחול.
צבע השמיים החל להתחלף לכחול והרגע אליו התכוננתי מאז בית הספר התיכון עמד להתגשם. יצאתי מהמלון נרגן, רעב וטרוט עיניים וצעדתי לכוון המקום ממנו תכננתי לצלם את הגאות מתרוממת. כשהגעתי והסתגלתי לתאורה העמומה – הייתי הראשון לזהות את גודל האסון: הגאות כבר היתה בשיאה. את ההזדמנות החד פעמית לראות בזריחה את הים מציף את מרגלות ההר – החמצתי. חוץ מלהתאכזב כמובן, נותר היה לי רק לשבת בשקט ולצפות בהכנעה בזריחה. השעה היתה אולי מוקדמת מידי, אבל עדיין – קצת התרגשתי. הייתי בטיול, באחד המקומות היפים בעולם – רק אני, המצלמה וההר משיעורי הצרפתית ברגע פרטי משלנו. חייכתי לעצמי ועשיתי את מה שכל בר דעת היה עושה ברגע פרטי ואינטימי שכזה: העליתי תמונה לפייסבוק.
מון סן מישל – אחרית דבר
ובכל זאת לא יצאתי מהטיול למון סן מישל בידיים ריקות. כשהגעתי למון-סן-מישל בערב שלפני הפיאסקו בזריחה, ניצלתי את השעות האחרונות של האור כדי לחפש לוקיישן טוב לצילומים. כשמצאתי את המיקום האופטימלי, הספקתי במקרה לצלם חלק ממחזור הגאות של אותו הערב. אותן תמונות שצילמתי במקרה, הפכו לסרטון הבא:
למון סן מישל הגעתי אחרי טיול בעמק הלואר ולפני הסיור בנורמנדי ובפריס. אתם יכולים לקרוא את כל הפוסטים על צרפת למטייל ואם אתם אוהבים לטוס למקומות רחוקים, מוזמנים לצלול לכל הפוסטים שלי על טיולים בחו"ל.
טיול למון סן מישל, מידע נוסף :
- מדריך לעריכת סרטון טיים לאפס
- קישור לסרטוןמון סן מישל ביוטיוב.
- קישור לאתרמרכז המבקרים של מון סן מישל.
זו עונה מעולה לביקור במון סן מישל - שנחפש מלונות?
