אם טוקיו היא ניו יורק של יפן, קיוטו היא הירושלים של יפן בכמה מובנים. ראשית – קיוטו מלאה במקדשים והיא קדושה לכל הדתות: שינטו ובודהיזם. שנית האטרקציות שבה פוטוגניות מאוד, אבל מפוזרות על פני שטח גדול ולכן כדאי להקדיש כמה ימים לטיול בקיוטו. ריכזתי עבורכם את עשר האטרקציות הפוטוגניות ביותר בעיני בקיוטו והסביבה. אתם מוזמנים להגיב ולכתוב על המקומות שפיספסתי ואם אהבתם את הפוסט, אל תשכחו ש-Sharing is caring…
10 אטרקציות פוטוגניות בקיוטו והסביבה
1. אנשים בקימונו – היות ובעיר הקודש עסקינן, לא תוכלו ללכת ברחבי העיר מבלי להתקל באנשים בלבוש מסורתי. אם תרצו, תוכלו למצוא סלונים שידאגו להלביש, לסרק ולאפר אתכם לפי מיטב המסורת. אגב, החלוק היפני הרגיל נקרא בכלל יוקטה. קימונו הוא גרסת המשי ה"פנסית" שלו.
? טיפ לצילום: בקשו מאנשים בלבוש מסורתי לצלם אותם – הם לרוב תיירים יפנים שנהנים מהחגיגה לפחות כמוכם ולכן משתפים פעולה. מצד שני – אל תבקשו מגיישות לצלם אותן – זה מטריד אותן. גיישות אמיתיות מסתובבות באיזור גיון בשעות הערב, פניהן מאופרים בלבן, והן לרוב ממהרות וימנעו ממקומות הומי אדם.
2. פושימי אינאירי (Fushimi Inari) – הדרך למקדש פושימי אינארי מזכירה את דרך האבנים הצהובות, רק בכתום. השערים הם שערי טורי כתומים אשר נתרמו ע"י אנשים או חברות ששמם חרוט על השער עצמו. תמורת 10,000 דולר תוכלו לקבל שער על שמכם (רק היום!). צפיפות השערים הופכת את הדרך לכתומה ומרהיבה.
? טיפ לצילום: השביל פתוח 24/7, אך אינו מואר היטב בלילה – נסו לצלם מוקדם בבוקר או לפני השקיעה כשהעומס על השביל פוחת.
3. שוק Nishiki – שוק אוכל מקורה ענקי. תוכלו למצוא בו אוכל בטווח הרחב שבין דגים ופירות ים לבין ממתקים עשויים בצק אורז (מוצ'י) במילוי שעועית אזוקי חומה מתוקה או סתם גלידת וניל ודבש ברוטב יוזו (פרי הדר כלשהו). חפשו את החנויות בהן מכינים את עוגת המוצ'י באופן מסורתי, עם אדם אחד החובט בבצק בפטיש ענק ואדם אמיץ נוסף אשר לש את הבצק בשתי ידיו בין החבטות – מחזה משעשע לכשעצמו.
? טיפ לצילום: שוק נישיקי מספק הזדמנויות רבות לצילום רחוב וצילום אוכל. מכיוון שמדובר בשוק מקורה, הוא מושלם לצילום גם בשעות הצהריים בהן השמש חזקה מדי לצילום בחוץ (מה זאת אומרת למה? לא קראת את הפוסט שלי עם המלצות לצילום חופשה בחו"ל?)
מכינים מוצ'י בקיוטו:
4. Gion – רובע של חנויות, מסעדות ובתי תה, הממוקמים בבתי עץ מסורתיים. האזור משתרע מפארק מארויאמה ועד הנהר. מה עושים שם? מסתובבים, קונים, אוכלים, מבלים בשעות הערב ו…מצלמים.
? טיפ לצילום: עם רחובות עמוסים באנשים מגוונים כמו סלרי-מן, תיירים ואנשים בקימונו (ע"ע) – גיון מושלמת לצילום רחוב.
5. פארק הצבאים – פארק הצבאים ממוקם בעיירה -Nara, מרחק של שעה נסיעה ברכבת מקיוטו. הצבאים בנארה מסתובבים באופן חופשי, בעוד שבני האדם מוגבלים לשבילים מסודרים בפארק. תוכלו למצוא במקום עמדות מכירה של אוכל לצבאים. החלק העצוב הוא שהצבאים מעדיפים להסתובב עם בני האנוש ולאכול מהידיים שלהם, מאשר להסתובב בחורש הטבעי של הפארק וללחך עשב או מה שצבאים אוכלים. חלק מהצבאים יודעים לבקש אוכל בצורה מנומסת ע"י קידה יפנית. אחרים ינגחו בכם ויחטפו כל אוכל שתשלפו מהתיק. אם אתם בעניין של מקדשים – תמצאו בפארק מקדש עם פסל ענק של בודהה.
?טיפ לצילום: נסו לתפוס תמונה שמשלבת צבי בקונטקסט אורבני או באינטראקציה משעשעת מול בני אדם (למשל צבי גדול ליד ילד קטן).
-
צבי (שם בדוי), נהג ריקשה בפארק הצבאים של נארה
6. מקדשים (כי חייבים) – שלום, קוראים לי עפר, ואני לא אוהב מקדשים. אני יודע שאנשים אחרים משקיעים ימים שלמים לסיור במקדשים של קיוטו, אבל לי יש תמיד תמיד תחושה שראית אחד – ראיתי את כולם. הבינג-סייד-דאת', אני חייב לומר שיש בקיוטו מקדשים המוקפים בגנים יפנים מרהיבים שבהחלט שווים ביקור ותמונה.
? טיפ לצילום: צלמו בשעות בין הערביים ולא רק את המקדש, אלא גם את המקומיים המבקרים בו.
7. דרך הפילוסוף – אם כבר הולכים ממקדש למקדש, כדאי לעשות את זה בדרך הפילוסוף. השביל המפורסם עובר לאורך הנהר וקיבל את שמו בזכות הפילוסוף היפני קיטארו נישידה שנהג לצעוד לאורכו. השביל מאוד נחמד, אבל חשוב לשמור על פרופורציות. לא מדובר ב "ש – ב – י – ל" אלא יותר ב"שביל", קטן כזה, יפה, נקי, אסתטי. או במילים אחרות: יפני.
? טיפ לצילום: השביל הוא בעצם שדרה של עצי דובדבן – אם לא קשה לכם, כוונו את הביקור לפריחת הדובדבן או לתקופת השלכת.
8. ארשיאמה – במערב קיוטו, הרחק מהמרכז, נמצא איזור ארשיאמה. שתי האטרקציות המרכזיות שלו הן יער הבמבוק (שוב, לא יער -יער, אלא יותר כמו חורשה) ובמרחק נסיעה קצרה משם: מקדש הזהב Kinkaku-ji. למרות כל מה שאמרתי על מקדשים, המקדש הזה בהחלט שווה ביקור.
? טיפ לצילום: נסו להימנע משעות העומס בביקור ביער הבמבוק. את הביקור במקדש הזהב כדאי לשמור לשעות בין הערביים גם בגלל התאורה וגם כדי להימנע מעומס מבקרים (רק שימו לב לשעות הסגירה!).
9. הר קויה – תוכלו להגיע ל-הר קויה הקדוש (קויה סאן) בנסיעה שאורכת שעתיים ועוברת דרך אוסקה. הדרך מאוסקה להר קויה, המקדשים והטבע שעל ההר ובית הקברות העתיק – כולן אטרקציות פוטוגניות ביותר. אל תוותרו על לינה במקדש. אוסקה היא עיר תוססת יחסית בה תוכלו ללון בלילה שלפני או אחרי הביקור בקויה סאן.
-
בית הקברות הקריפי בהר קויה – שעתיים מהעיר אוסקה
10. פסטיבל האש בקוראמה – פסטיבל האש מתקיים באוקטובר בכפר קוראמה (למעשה חלק מקיוטו). במהלך הפסטיבל מדליקים בני הכפר מדורות בפתח ביתם ונושאים לפידים שיכולים להגיע לגודל עצום אל המקדש של הכפר. אם תחפשו בגוגל תמונות מהאירוע תראו שמדובר באירוע מרהיב ועדיין, ההמלצה שלי: לא להגיע! למה? האירוע הוא מקומי והכפר לא מצליח לקלוט את כמות התיירים שמגיעים לצפות בו – פשוט אין מקום. המשטרה מנסה לאפשר לרבבות התיירים לראות לפחות חלק מהטקס בדרך מאוד מיוחדת: כל התיירים מובלים כעדר דחוס וצפוף בהליכה מעגלית ללא הפסקה בין רחובות קורמה. באופן הזה כל תייר נמצא לפעמים במרכז העניינים ולפעמים בשולי הכפר. התוצאה: שעות של הליכה, מעט הזדמנויות לראות ולחוות את האירוע. או כמו שאני קורא לזה: סיוט!
❌טיפ : לא להגיע לפסטיבל. אם בכל זאת נקלעתם למקום קחו בחשבון שמדובר בצילום בתנאי חושך ותוך כדי תנועה, כך שתצטרכו להסתובב עם כל ציוד הצילום עליכם. לא פשוט….
-
פסטיבל האש בקוראמה – מרהיב, אבל לא מומלץ
אהבתם את הפוסט מקיוטו? אשמח אם תשתפו אותו! רוצים לקרוא עוד? מעולה! הכנתי לכם דף עם כל הפוסטים על יפן. אם אתם בשלבי תכנון הנסיעה, הכנתי לכם מדריך לתכנון טיול ליפן.
עוד תמונות מהטיול לקיוטו?
