אחרי שכתבתי על החופשה בונציה ואחרי שהקדשתי פוסט שלם לאנשים של ונציה, אני מרגיש בשל לדבר קצת על טבע ועל נוף. הטיול להרי הדולומיטים ואגם גארדה היה בהחלט חידוש מרענן עבורי. כטיפוס עירוני, המרחבים של צפון איטליה הוציאו אותי מאיזור הנוחות שלי. הניווט בכבישים הצרים והמפותלים, השלג שהפתיע באחד הימים, האוכל הממש לא איטלקי והמפגשים האקראיים עם תושבי המקום – כולן חוויות אישיות שהפכו כל יום למיוחד במינו. אין לי שום דרך להעביר את כל החוויות האלו כאן במילים, לכן בחרתי להתמקד ברגע אחד קטן, דוגמית מתוך אותו שבוע מדהים.
- Lago di Braies | הרי הדולומיטים, איטליה
ג'וזפה, שם בדוי
ברגע שה-GPS האנטישמי הכריז בבטחון: "הגעת ליעד!", הבנתי סופית שהלכתי לאיבוד. כבר התחיל להחשיך ומצאתי את עצמי אבוד בדרך עפר צרה ומפותלת שעוברת בתוך חורש טבעי במעלה ההר. הגשם הפך את השביל לבוצי וחלק ותנאי השטח לא אפשרו לי להסתובב ולחזור על עקבותי. כשהצלחתי לבסוף לשנע את עצמי לדרך סלולה, כבר הייתי מיואש מספיק כדי לעשות את מה שאף גבר אחר מעולם לא העז לעשות: לשאול מישהו איך מגיעים.
לצורך העניין, עצרתי את הרכב בסמוך לבית כפרי מבודד ונופפתי לאדם שעמד בפתח החורשה הצמודה לבית, מרחק כמה עשרות מטרים ממני. הוא התחיל לומר משהו ולהתקרב אלי בצעדים זהירים. לא נראה שהגשם הפריע לו – הוא היה עטוף היטב בשכמייה גדולה, חבש כובע רחב שוליים שהסתיר את פניו ונופף לעברי בחפץ כלשהו. חשבתי בתחילה שמדובר במטריה, אבל אז הבנתי שהאיש מתקרב אלי כשהוא אוחז בחוזקה בשתי ידיו גרזן גדול ומנופף בו לכווני באופן מלחיץ. אם זה היה בישראל, הייתי נדרש בשלב הזה לנטרל אותו באמצעות נונצ'קה, אבל כיוון שבדולומיטים זה פחות מקובל – המתנתי בנימוס. זה לקח קצת זמן, אבל כשהאיש הגיע אלי לבסוף, גיליתי תחת הכובע הגדול אדם קשיש כבן 90, בעל פנים עגולות חרושות קמטים, עם עיניים מוטרפות ולא יציבות וחיוך רחב ולבבי החושף מעט מאוד שיניים. שנקרא לו ג'וזפה, שם בדוי?
-
Carezza Lake | הרי הדולומיטים, איטליה
שנחפש מלון מפנק בצפון איטליה?
-
Lago di Braies | אגם בראייס, הרי הדולומיטים, איטליה
ג'וזפה, סבל מרעידות קשות בכל הגוף, דבר שהסביר את נפנופי הגרזן המלחיצים שהמשיכו לאורך כל המפגש הקצר בינינו. הוא היה עסוק בחיתוך בולי עץ להסקה כשהגעתי, ובאדיבותו הטריח את עצמו ללכת עד אלי כדי לעזור לי, למרות מצבו הבריאותי. הוא לא הכיר את הישוב אליו רציתי להגיע, אבל עשה מאמץ אדיר להסביר לי ל-א-ט, עם מנוחות ארוכות בין המילים, באיטלקית ובתנועות ידיים של קשיש עם בעיות מוטוריות קשות וגרזן ביד, איך להגיע לכביש הראשי.
-
Passo Sella | הרי הדולומיטים, איטליה
הודיתי לקשיש החביב ונפרדתי ממנו, אבל בליבי פקפקתי ביכולת שלו לכוון אותי. הוא לא נראה לי לגמרי צלול והיינו במקום שאפילו ה-GPS לא מכיר בקיומו. לא הספקתי לנסוע מטר וג'וזפה נופף לי שוב עם הידיים (והגרזן) לעצור. הוא לקח את הזמן לחשוב שוב, ואז הנחה אותי לנסוע בדיוק לכיוון ההפוך ממה שהסביר לי בתחילה. הודיתי לו שוב ונסעתי בלית ברירה לפי ההנחיות החדשות למרות שבינינו, הייתי יהיר מספיק כדי לחשוב שאין לברנש הזה מושג מהחיים שלו. כעבור כמה דקות של נסיעה סקפטית הגעתי לכביש הראשי ולאחר שנקשתי בעקבי שלוש פעמים וביקשתי יפה מה-GPS, כבר הייתי בחזרה במלון הספא המפנק שלי (שמסיבה לא ברורה מדורג ב- 3 כוכבים ולא 4.5 כפי שאני הייתי נותן לו).
-
Monte Baldo | אגם גארדה, איטליה
ג׳וזפה היה דמות מעניינת, ציורית ואותנטית – בדיוק מסוג האנשים שאני אוהב לצלם. לצערי, מרוב שהייתי שקוע בתעיה בדרך ובמפגש המעניין איתו – שכחתי מקיומה של המצלמה שהיתה מונחת לי על הברכיים בכל אותן שעות. חובבן…
בטיולים באיטליה ביקרתי בונציה, משם המשכתי לדולומיטים ואז לרומא. בהזדמנות אחרת ביקרתי גם בפירנצה אוהבים לטוס למקומות רחוקים? מוזמנים לצלול ולקרוא על טיולים נוספים בחו"ל
היי עופר שאלה בעניין מעבר ברנר באופניים
באם עברת אותו מה דרגת הקושי שלו שיפוע וכו….
תודה
היי רונן – אני לא מבין כלום ברכיבה אז אין לי מידע מנסיון אישי.
מצאתי אתר עם המון מידע לרוכבים באיטליה, זה העמוד שלהם על מעבר ברנר.
בהצלחה!