תוצאות עבור:תחבורה ציבורית

dsc_0501

לקוח בטוקיו לא יכול להכנס לחנות או למסעדה, ממוכנת ככל שתהיה, מבלי שיקבלו את פניו בצהלות שמחה נלהבות: "Irasshaimase"! בניגוד לעולם המערבי שם העובדים מדקלמים את המילים הנכונות ("תודה שקנית yellow!") אבל משדרים משהו אחר ("בא לי למות!"), ביפן התחושה היא שהם באמת מתכוונים לזה.

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

לא נעים להודות, אבל האמת היא שאני כמעט לא מבקר בתערוכות אמנות כשאני בארץ. הנה, אמרתי את זה. אמנם אני גר בתל אביב הבירה (התרבותית, סבבה?), אבל למרות שבכל יום בדרך מהעבודה אני עובר בסמוך למוזיאונים וגלריות, מחשבה בסגנון: "מעניין איזו תערוכה רצה עכשיו" אפילו לא עוברת לי בראש, ואני עסוק בעיקר במה אזמין לאכול באותו ערב או בטרדות שונות של "החיים עצמם".

DSC_5540

ניו יורק – כרטיס ביקור
מה זאת אומרת "אין לי כרטיס ביקור", שאל אותי פקיד ההגירה החתיך עם הנחיתה. איך אפשר לטוס לצורך ביזנס בלי ביזנס קארד? תראה, חייכתי במבוכה, זו חברת סטארט אפ ישראלית קטנה – אנחנו לא מאוד רשמיים, אני חושש שכל מה שיש זה אני והלפ-טופ. פקיד ההגירה השתכנע, חייך ואמר באדיבות: "ברוך הבא לאמריקה".

ליסבון, פורטוגל | המצלמה מוסיפה חמישה קילו |בלוג הצילום של עפר קידר

יש משהו מאוד פשוט ביופי של ליסבון. לא תמצאו בה מונומנטים "ענקיסטים" בסדר גודל של הקולוסיאום או האייפל, אלא בעיקר יופי שמתבסס על גבעות עם נוף לים וסמטאות צרות בין בתים עתיקים המחופים באריחי קיר מעוטרים. בכבישים שבין הרחובות הקטנים עוברות רכבות חשמליות עתיקות, שנראה כאילו הונחו במקום על ידי במאי נסתר, ליצירת האווירה המושלמת. אני חייב לעשות סקר ולברר אם רכבות חשמליות גורמות לעוד אנשים להתלהב כמו ילדים קטנים או שמדובר בהפרעה פרטית שלי.

הקולוסיאום, רומא, איטליה |בלוג הצילום של עופר קידר

יריית תותח והמילים "רומא או מוות" על הפסל שבכיכר גריבלדי, פותחות את הסרט La Grande Belleza ("יופי אדיר" בתרגום חופשי), שכולו שיר הלל לרומא, המוצגת כעיר יפה מכוערת, קדושה מלאת חטאים ועשירה בתרבות ובריקנות. בקיצור – עיר מורכבת. מהמזרקה הסמוכה לכיכר נשקף נופה המרהיב של העיר ועד סוף סצנת הפתיחה, תייר יפני שיחשף ליופי האדיר הזה, לא יוכל להכיל את שרואות עיניו והוא יתמוטט וימות. טיילתי ברומא, ביקרתי אפילו בכיכר גריבלדי וצילמתי את הנוף כמו אותו תייר יפני שלבו נדם מתדהמה. זה לא שלא התרשמתי מהעיר, היא באמת מאוד יפה, אבל עם יד על הלב – לא נפלתי.

כיכר סן מרקו, ונציה, איטליה | בלוג הצילום של עופר קידר

אז כמו שקורה לכל אחד מאיתנו מפעם לפעם, מצאתי את עצמי ערב אחד לבד על מטוס בדרך חזרה לישראל, אחרי חופשה בת שלושה שבועות באיטליה. לקחתי איתי למטוס ספר ("מסעותי עם צ'רלי"), מצלמה, כרטיסי זכרון עם למעלה מאלפיים תמונות וזכרונות, משככי כאבים רבי עצמה שרשם לי הרופא ("איטליה? נו טוב, רק תזכור שהכדורים הולכים מעולה עם פסטה וגרוע מאוד עם קיאנטי!") וקצת כסף בכיס. את הארנק, קלישאתי בדיוק כפי שזה נשמע, כייסו ממני יומיים קודם לכן ברומא.

חופשה בציריך | בלוג הצילום של עפר קידר

כל ביקור בחו"ל גורם לי תמיד לחשוב על איך היו נראים החיים שלי לו הייתי נולד באותו מקום. לפעמים אני מרגיש בר מזל ולפעמים אני מתקנא במקומיים שחיים חיים אחרים לגמרי מאלו שלנו, הישראלים. אני חושב שמבין כל הערים האירופאיות בהן ביקרתי, הלם התרבות שעברתי בציריך היה הגדול מכולם, כך שלא היתה לי ברירה, אלא מייד לכתוב פוסט על שלוש סיבות למה החיים בארץ טובים יותר.

דרום תל אביב - התחנה המרכזית תל אביב - בלוג הצילום של עופר קידר

כשהשתחררתי מהצבא עבדתי במתחם התחנה המרכזית החדשה כבריסטה (שם איטלקי יפה ל-״זה שמכין את הקפה״), באספרסו בר שהיה מנותק לחלוטין מהקונטקסט של התחנה וביקש להביא לתל אביב בשורה של תרבות קפה איטלקית.

בודפשט

באמת שהתכוונתי לכתוב פוסט על החופשה בבודפשט. העיר מדהימה, האוכל היה מעולה ומשמין ופגשתי אנשים מעניינים. אבל במקום זה, יצא לי פוסט על אחד הסיוטים שמוציאים ממני תמיד את שנאת האדם באשר הוא אדם: הטיסה חזרה ארצה.