"מאיפה אתה?", מוכר הפיצוחים בשוק של סמרקנד שואל אותי באנגלית רצוצה בעודו מפצח לעצמו פיסטוקים מהדוכן שלו. אני מהסס לרגע (בכל זאת, מדינה מוסלמית), ואז משיב שאני מישראל ובוחן את תגובתו. הוא מפצח עבורי שקד מזן מקומי, המכיל שני גרעינים בכל פרי ושואל: "ואתה מוסלמי?". לוקח לי רגע, אבל אני מחליט לצאת מארון הקודש ועונה: "לא, אני יהודי". "אה – אוקיי", הוא משיב, "רוצה לטעום גם פיסטוקים?".
המלצות על מלונות, מסעדות ואטרקציות בסמרקנד מחכות לכם כאן>>
✹
מחלקת עסקים בדרך אל סמרקנד, אוזבקיסטן
הגענו לסמרקנד מוקדם יותר באותו הבוקר. הפעם אני זוכה במושב חלון, עם שפע מקום לרגליים. את התיק עם ציוד הצילום אפסנתי בתאים העליונים ואת הטלפון הנייד חיברתי לטעינה בשקע היו.אס.בי האישי. על המסך המחובר לתקרה ניתן לראות את המפה עם המיקום הנוכחי שלנו, שעת ההגעה ליעד ואת המהירות שבה אנו משייטים. הדיילים עוברים ומחלקים שתיה חמה ומאפה טעים. לא, זה לא מטוס. אנחנו ברכבת המהירה ומעוררת הקנאה של אוזבקיסטן, שמזכירה נסיעה ברכבת ביפן או במערב אירופה. הנוף מהחלון מדברי ומונוטוני ומאפשר לי לחלום על רכבת שנוסעת בישראל שבעה ימים בשבוע במהירות של 230 קמ"ש, ולוקחת נוסעים מאילת לנהריה בתוך שעה וחצי.
סמרקנד של זהב
סמרקנד מהווה מרכז תרבותי והיסטורי חשוב באוזבקיסטן. כעיר מודרנית, תמצאו בה אוניברסיטאות חילוניות, מדרסות המשלבות לימודי דת ומדעים (גם וגם, זוכרים?), והיא ידועה בחקר האסטרונומיה בזכות מצפה הכוכבים אשר בנה אולובג – הנכד של האמיר טימור, אבי האומה האוזבקית.
למעשה, האתר הראשון בו ביקרנו בסמרקנד היה Gur-e-Amir – אתר הקבורה המרהיב של האמיר ושל שושלתו. המוזוליאום נמצא במרחק הליכה מהמלון שלנו, מלון המתאפיין בשני פיצ'רים משמעותיים במיוחד: דגל אוזבקיסטן בגובה של כמה קומות וחשוב לא פחות: מעלית אמיתית (מי שקרא את הפוסט על הטיול ל-חיווה יודע על מה אני מדבר).
-
דגל בקטנה
-
המוזוליאום של האמיר טימור
מתחם גור-א-אמיר לא ענקי, אך בהחלט מרהיב. מבחוץ אפשר לראות את הכיפה הכחולה ואת אותם חיפויי אריחים מעוטרים שראינו בחיווה, ומבפנים המבנה מעוטר בשפע של זהב. במתחם המוזוליאום ביקרנו רק בשעות היום, אבל התאורה בלילה אמורה להיות משגעת.
בשלב הזה היינו כבר אחרי כמה ימי טיול, כך שהרגשתי שהגענו לשיא הטיול מבחינת האדריכלות והמורשת של אוזבקיסטן – ובכן… טעיתי. ביג טיים.
-
רג'יסטן – סמרקנד, אוזבקיסטן
כיכר רג'יסטן – תעצמו עיניים
את הדרך לאתר הבא עשינו בעיניים עצומות, בהמלצת המלווה המקומי שלנו. רק כשהנהג עצר ממש מול היעד, פקחנו את העיניים והוצאנו מפינו "וואו" (אני חושב שכל יום באוזבקיסטן הוציא ממני וואו אחד לפחות). אם עד עכשיו ראינו מדרסות מהודרות ב-"בודדת", הרי שכאן מצאנו קומפלקס של מדרסות היוצרות כיכר – כיכר רג'יסטן. המראה מהמרפסת הצופה על הכיכר עוצר נשימה, ואם לשפוט לפי כמות החתנים והכלות במקום, כיכר-רג'יסטן היא אחת מנקודות החובה בכל סשן צילומי חתונה מקומי.
בשיחה מאוחרת יותר עם שגריר אוזבקיסטן בישראל, מר סעיד רוסטאמוב, הוא מסב את תשומת ליבי שלמרות שאוזבקיסטן היא מדינה מוסלמית, רוב החתנים והכלות שראינו במקום היו לבושים בבגדי חתונה חילוניים. אוזבקיסטן היא מדינה מוסלמית חילונית, הוא אומר, עם הפרדה ברורה בין דת ומדינה וכבוד לאמונות שונות. זה משהו שכיהודי-ישראלי לוקח לי רגע לקלוט, גם בגלל ההיכרות השטחית שלי עם סוג מאוד מסויים של איסלאם, וגם כי בישראל, מדינה לכאורה חופשית ודמוקרטית יותר מאוזבקיסטן, נישואים הם משהו שניתן לערוך רק בפורמט הדתי האורתודוקסי.
כיכר רג'יסטן של היום זו לא רג'יסטן של הלילה – כשאתם מגיעים לסמרקנד, אל תשכחו לחזור לרג'יסטן גם בלילה – תודו לי אחר כך…
עושים עסקים בשיק של סמרקנד
מכיכר רג'יסטן המשכנו לשוק סיאב (Siab Bazaar) הסמוך. השוק קטן יותר ותיירותי יותר מהשוק של טשקנט, אבל בהחלט שווה ביקור.
אחרי אותו מוכר פיצוחים חביב עליו סיפרתי בפתיחה (זה שהמוצא היהודי/ישראלי שלי, לא ענייין לו את הפיסטוק), הגעתי לדוכן התפוחים וצילמתי את המוכר. הוא ביקש לראות את התוצאות במסך הקטן שעל גב המצלמה שלי, חייך וקרא לחבר שלו מדוכן האגסים שביקש שאצלם גם אותו.
כמו בשוק צ'ורסו אשר בטשקנט, גם בשוק הזה המוכרים נינוחים, חיכניים ונהנים לתקשר למרות מחסום השפה. לפני שאני ממשיך בדרכי, מוכרי הפירות מכבדים אותי באגס ובתפוח עבור שירותי הצילום שלי – עסקה משתלמת סך הכל. הסנדלר בדוכן הסמוך היה יותר קשוח, ושאל מה אתן לו תמורת הזכות לצלם אותו. ניהלנו משא ומתן קצר בפנטומימה, שבסופו הסנדלר קיבל את האגס והתפוח שלי בתמורה לתמונה – עוד עסקה טובה שכולם מרוצים ממנה.
אנו בעד הנביא דניאל
את הערב העברנו במופע אובר-תיירותי של ריקודים ותלבושות מסורתיים, ואז בילינו כמה שעות בארוחת ערב במסעדה, עם אווירה ואוכל טובים כמיטב המסורת.
בסמרקנד העברנו יום וחצי, וראינו לדעתי רק קמצוץ ממה שיש לעיר להציע, כולל גיחה לקבר הנביא דניאל (דניאל שלנו! נו, זה שיצא חי מגוב האריות). אם הזמן מאפשר לכם, כדאי להקדיש לסמרקנד יומיים לפחות ולחקור את אתרי המורשת אבל גם את העיר המודרנית יותר, אותה לא ראינו בכלל.
-
היה בחור ארוך (קבר דניאל, סמרקנד)
✹
טיול לאוזבקיסטן – אחרית דבר
בשל אופי הטיול שלנו, הגעתי לטיול לאוזבקיסטן "נקי", בלי הכנות ובלי לדעת לקראת מה אני הולך. במהלך הטיול למדתי להכיר מדינה מרתקת המחוברת למסורת ולאיסלאם מצד אחד, אבל עם הפרדה ברורה בין דת ומדינה מצד שני ומבלי שנתקלתי ולו ברמיזה, ליחס עויין כלשהו לישראל או ליהודים.
אוזבקיסטן החלה להיפתח בשנתיים האחרונות למערב אחרי תרדמת ארוכת שנים, ויש לה עוד דרך ארוכה לעשות מבחינת תשתיות, תעשייה, טכנולוגיה ותיירות. מצד שני יש לה רכבת מהירה שמעצמה טכנולוגית כמו ישראל יכולה רק לחלום עליה.
האנשים הנחמדים של אוזבקיסטן, האוכל, ההיסטוריה והתרבות של המדינה, הם פיוז'ן של ארצות דרך המשי, ואוזבקיסטן כולה היא אוצר תיירותי בוסרי שיש לו עוד הרבה לאן לגדול ולהתפתח.
הטיול שלנו לאוזבקיסטן נמשך שבוע, במהלכו ביקרנו בערים המרכזיות, אבל יש לאוזבקיסטן טבע פראי, הרים מושלגים, אתרי סקי וכפרים נידחים שלא הספקנו לראות, כך שנשארתי עם הרבה טעם של עוד. לכל הפוסטים מהטיול אל אוזבקיסטן
✹
✈ פינת התכלס: מסעדות, מלונות ואטרקציות בסמרקנד, אוזבקיסטן
מלונות בסמרקנד, אוזבקיסטן:
- מלון Registan Plaza הוא מלון מודרני במיקום מרכזי
אטרקציות ב-סמרקנד, אוזבקיסטן:
- המוזוליאום של אמיר טמור: Gur-Emir Mausoleum
- כיכר רג'יסטן בסמרקנד – קומפלקס מדרסות מרהיב (Registan Square)
- שוק סיאב – Siab Bazaar
- קבר הנביא דניאל – Mausoleum of St. Daniel
מסעדות בסמרקנד, אוזבקיסטן:
- מסעדת Xan Atlas – אוכל טעים ומוגש יפה, תצוגת כובעים אוזבקים על הקיר, כמקובל: המנות יוצאות לאט – לא להגיע בלחץ זמן, השירותים נקיים אבל בפורמט של בול קליעה (לא תופעה חריגה באוזבקיסטן). (פייסבוק)
- מסעדת Oasis Garden – אוכל טעים ואווירה מצויינת (פייסבוק)
רוצים לקרוא עוד על אוזבקיסטן?
- "טשקנט של מעלה וטשקנט של מטה" – פוסט על טשקנט, בירת אוזבקיסטן.
- "חומות חימר" – פוסט מהטיול אל העיר חיווה
- "כְּמַרְבָד לְרַגְלַיִךְ" – פוסט מהעיר בוכרה
- ינינה זסלבסקי אפק מהבלוג "אפקים מטיילים", כתבה על צעירים באוזבקיסטן.
- רונית סבירסקי מהאתר Photour כתבה על הטיול לסמרקנד
- זיו ריינשטיין כתב על הטיול שלנו באוזבקיסטן ב-וואלה!
לאוזבקיסטן יצאתי כחלק ממשלחת ישראלית של עיתונאים ובלוגרים, בחסות משרד התיירות האוזבקיסטני – הדיעות בבלוג הן שלי בלבד. אני רוצה להודות למיכל בן-ארי מנור, מהבלוג "רואה עולם", אשר פועלת לקידום של תחום בלוגי-הטיולים כחלק בלתי נפרד מתעשיית התיירות. מיכל ערכה את החיבור ביני לבין ראש המשלחת, פרופסור יואל מנספלד, ראש תוכנית ה-M.A בתכנון ופיתוח משאבי תיירות באוניברסיטת חיפה.
✹
וכעת למשהו אחר לגמרי:
לרגל חג האורים, הבלוג "המצלמה מוסיפה חמישה קילו" משתתף במיזם "בלוגריות של טיולים מאירות את החודש", במהלכו אנו משתמשים בבלוג כדי להציב אלומה של אור על עמותה או ארגון חברתי. רציתי לספר לכם על ארגון חוש"ן:
"יא הומו" היא אולי אחת הקללות הנפוצות בבתי ספר ובצבא, וגם בישראל המודרנית של 2018 יש לא מעט אנשים שמאמינים שמעולם לא פגשו להטב"ים באופן אישי.
.
ארגון חוש"ן (חינוך ושינוי) פועל עם צוותים חינוכיים, צה"ל וכוחות הבטחון ודואג להפגיש קהלים מכל הסוגים עם הקהילה הלהטב"ית, ובכך מפחית את השנאה ממנה סובלת הקהילה. אתם מוזמנים לעקוב אחרי חוש"ן בפייסבוק או להיכנס ולתרום להם בקישור הזה: http://tiny.cc/t9zh1y
.
