בית הכנסת פוזנן | עפר קידר

המבנה הנטוש ההוא שליד המסילה

המבנה הנטוש הזה מעביר בי צמרמורת. אני עומד ובוהה בו ועננים חולפים דרך החלל שמעל גגו המשופע. מעל לארבעת החלונות הגבוהים שבחזית – שאריות אותיות עם כיתוב בפולנית ואם מתאמצים, ניתן לראות שבעבר היתה שם קשת אבנים שכבר איננה.

גשם קל מטפטף והאנשים המעטים שעוברים במקום מתבוננים בי בתמהון. הם מסתכלים חליפות עלי ועל המבנה הנטוש ומנסים להבין על מה אני מסתכל – הרי אין מה לראות כאן והמבנה הנטוש איננו אטרקציה תירותית מוכרת. אני מנסה לנחש מה עובר להם בראש. הצעירים ודאי רואים בי תייר שחרחר ותמהוני, המתבונן במבנה הנטוש שליד המסילה, המבוגרים זוכרים שהמבנה הנטוש שימש עד לפני כמה שנים כבריכה העירונית של פוזנן. מעניין אם הם יודעים מה היה כאן קודם?

בית הכנסת פוזנן | עפר קידר

"לרגע נראה שהאורות דולקים בחלונות הגבוהים" (בבואת בית הכנסת החדש, פוזנן)

אני מקיף את המבנה ומתבונן בהשתקפות שלו בחלונת המרהיבים של המלון המודרני הסמוך. לרגע נראה שהאורות דולקים בחלונות הגבוהים של המבנה הנטוש, אבל זו רק אשליה אופטית. אני מתאמץ להיזכר בתמונה הישנה שראיתי באינטרנט לפני שהגעתי לפוזנן, ולחזור בדמיוני 80 שנה לאחור.

הנה שם, מעל לגג העליון עמדה כיפה ענקית שהתנוססה מעל לכל המבנים בשכונה והוסיפה למבנה עוד שליש מגובהו הנוכחי. גם הגגות המשולשים הקטנים בחזית המבנה היו עגולים ומכוסים בכיפה. מעל כל אחת מאותן כיפות התנוססו בעבר מגני-דוד: בית הכנסת החדש של פוזנן. החלונות הגבוהים המכסים את פאות המבנה מכל צדדיו איפשרו לאור טבעי לחדור ולמלא את היכל התפילה ואת עזרת הנשים, והחלונות שבחזית אכן ישבו בתוך קשת גדולה, שאת קווי המתאר שלה ניתן לראות גם היום.

בית הכנסת פוזנן | עפר קידר

העננים נעים מעל ראשי במהירות ואני תוהה איך נראו המתפללים בבית הכנסת לפני 80 שנה, איך נשמעה תפילת כל נדרי והאם היתה כבר תאורה חשמלית במקום? אני מנסה לדמיין את עצמי חי באותה תקופה ותוהה מה לבשתי, כמה אדוק הייתי? במה עסקתי למחייתי ומה היו טרדות השגרה שהעסיקו אותי ואת חברי הקהילה היהודית בדרכנו לבית הכנסת לתפילת שישי או ביום כיפור. הגשם מפסיק, אבל רוח צוננת מלטפת את עורפי.

פוזנן נכבשה ביום פלישת גרמניה לפולין, ועד מהרה כל סממניו היהודיים של בית הכנסת הוחרבו, לרבות הכיפות המרהיבות ומגני הדוד שהתנוססו מעל קו הסקייליין של העיר. תוכנו של היכל התפילה נעקר ואת החלל שנותר הפכו הנאצים לבריכת שחיה. שקט מאוד עכשיו סביב בית הכנסת החדש – אני נותן לתמונה הזאת עם החיילים והדגלים הנאצים בתוך ההיכל להדהד לי בראש לרגע.

בית הכנסת פוזנן | עפר קידר

ז'ידובסקה, רחוב היהודים (בית הכנסת החדש, פוזנן)

בסיום המלחמה, בהיעדר קהילה יהודית שזעקתה תשמע, אימצה פוזנן את בריכת השחיה כבריכת השחיה העירונית, מבלי שעברו של המקום הפריע לאיש. למעשה, עד לפני שבע שנים, הבריכה עדיין היתה פעילה. אני חוזר לדמיין את עצמי במקום, והפעם בתור תייר ישראלי שמגיע לפוזנן לפני עשור ורוחץ בבריכה ביום קיץ חם, מבלי להכיר את סודות המקום. שוב צמרמורת.

בית הכנסת פוזנן | מקור: fotopolska.eu | רשיון: Public Domain

תמונת בית הכנסת של פוזנן מהשנים 1910-1920 | מקור: fotopolska.eu | רשיון: Public Domain

בעשור האחרון העבירה ממשלת פולין נכסי מורשת יהודיים לידי הקהילה היהודית לצורך שימור, אבל נראה שחלק מאותם נכסים נמכרו למרבה במחיר, ושמספר אנשים מתוך הקהילה היהודית עצמה גרמו לחלק מאותם בתי כנסת, מקוואות ובתי קברות, להיעלם לנצח.

לפני כמה שנים נמכר בית הכנסת ליזם פרטי, שתכנן להרוס אותו ולבנות במקומו מלון. למיטב הבנתי הפרויקט קיבל אישורים ואז הוקפא בשל התנגדות מקומית להרס אתר המורשת.

קטונתי מלהבין מי נגד מי בסיפור הזה בתוך הקהילה היהודית ומה עושה השלטון המקומי והמרכזי כדי להפוך את המקום לאתר מורשת, אבל במבחן התוצאה המבנה הזה נמצא כיום במצב מביש ובסכנת הריסה.

בית הכנסת פוזנן | עפר קידר

"בריכת השחיה העירונית" (בית הכנסת החדש, פוזנן)

שוב גשם מעל המבנה הנטוש שליד המסילה. אני מעיף בו מבט אחרון ותוהה אם יהיה שם אם אבקר בפוזנן בעתיד. בינתיים אני מקפל את ציוד הצילום והולך דרך רחוב zydowska, "רחוב היהודי", לכיוון הדירה שלנו – הטיסה לישראל יוצאת בעוד כמה שעות. לפני שאני הולך, אני בודק בגוגל טרנסלייט מה אומרות שרידי האותיות "pływalnia miejska" שמעל החלונות הגבוהים בחזית הבניין: בריכת שחיה עירונית.


לקריאה נוספת:

***בשבוע הבא: פוסט צבעוני ועליז מפוזנן + מדריך למטייל בפוזנן****


כך נראה בית הכנסת מבפנים:


מה אתם אומרים?