חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סטארט ספרדינג דה ניוז

ניו יורק – כרטיס ביקור

מה זאת אומרת "אין לי כרטיס ביקור", שאל אותי פקיד ההגירה החתיך עם הנחיתה. איך אפשר לטוס לצורך ביזנס בלי ביזנס קארד? תראה, חייכתי במבוכה, זו חברת סטארט אפ ישראלית קטנה – אנחנו לא מאוד רשמיים, אני חושש שכל מה שיש זה אני והלפ-טופ. פקיד ההגירה השתכנע, חייך ואמר באדיבות: "ברוך הבא לאמריקה".

טוב, למען הדיוק – הוא לא ממש חייך, אלא החזיר לי את הדרכון ונהם לכיווני: "אוקיי, גו!". כשחושבים על זה, הוא גם לא היה חתיך. איך שלא יהיה, בשש בבוקר כבר הייתי במלון, בלב ליבה של העיר הקדושה ביותר לכל אדם, באשר הוא אדם המאמין בערים גדולת, אמנות, תרבות, קניות ואוכל טוב. בוקר טוב ניו יורק! ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

למרות שאחרי הטיסה הארוכה, המיטה המפנקת במלון קרצה לי, ידעתי שאסור לי לישון מחשש שיתהפכו לי השעות לנצח נצחים ועל כן יצאתי לסיבוב זריחה בעיר שכדברי השיר של פראנק סינטרה "doesn't sleep" רק כדי לגלות שבשבת מוקדם בבוקר, העיר בהחלט ישנה.
ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

סטַארט ספרֶדינג דה ניוּז – סצנת פתיחה

יש אנשים שחיים בסרט – אני חי במיוזיקל, כך שלסיור הזריחה יצאתי כשבראש מתנגן הפתיח של "New York New York" של פראנק סינטרה, רק בשקט בלי ביג-באנד או משהו. שש בבוקר זה מוקדם מדי בשביל חצוצרות. התחלתי את הסיור כשאני לבדי ברחובותיה הנטושים של העיר באיזור תחנת Grand Central המרשימה ששעריה היו עדיין סגורים. משם המשכתי ל-Bryant Park אותו זכרתי בחיבה מביקורי האחרון בעיר לפני טריליון שנה. גם בריאנט פארק היה סגור אבל בשלב הזה כבר לא הייתי לבד ברחוב – לסצנה הצטרפו כמה שיכורים שזה עתה התעוררו. בירכנו זה את זה לשלום ואחד מהם ביקש ממני בנימוס 64 סנטים שחסרים לו כדי להגיע הביתה. שזה די ספציפי, חשבתי לעצמי, בלי קשר לשעה.
ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר
מבריאנט פארק התקדמתי לכיוון Times Square. בשלב הזה נראה שהבימאי נתן את הקיו המתאים ומפינות הרחוב החלו להגיח צעירים חטובים עם ובלי גופיות ספורט צמודות, שיצאו לריצת הבוקר שלהם באיזור טיימס סקוור שבעוד כמה שעות יהפוך לאחד הצמתים הסואנים בעולם, אבל באותה שעה היה די שומם.
ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר
אחרי השיכורים והאתלטים שהצטרפו לטיול הזריחה, הגיע תורם של הניו יורקרים האמיתיים להתעורר ולצאת לרחובות שהחלו להתמלא. אם עד אותו הרגע הייתי התייר המעצבן היחידי ברחוב, לקראת הגראנד פינאלה של סצנת הפתיחה הצטרפו לסיור גם מאסה קריטית של תיירים הנחשבים כאן לזן הנחות והמעיק ביותר של אנשים, פרט אולי לציידי פוקימונים.
ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר
אני חושב שרק בשלב הזה, כשהרחובות הומים ומלאים באנשים, במכוניות, במוניות צהובות ובארובות שמוציאות קיטור מהאדמה הבנתי שאני לא בסרט ולא במיוזיקל – אני בניו פא@ינג יורק! (סוף סצנה, מסך. זמן להפסקת קפה)
ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

מזרח תיכון חדש

"עומאר?" קראה האישה מאחורי הדלפק בבית הקפה, אבל עומאר לא ניגש לקחת את הקפה שלו. הקריאה שלה העירה אותי מחלום-בהקיץ על היקום המקביל שבו ברחתי מהמזרח התיכון ועברתי לחיות בניו יורק. אחרי הכל – אם וודי אלן, קארי בראדשו, דון דרייפר וג'ורג' קוסטנזה, כולם מצאו את מקומם בעיר – גם בחור פשוט כמוני מהמידל איסט יוכל להתמקם כאן.
ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר
האישה הניפה את כוס הקפה וניסתה שוב, הפעם בקול רם יותר: "עומאר?!", אבל עומאר לא מגיע. בשלב הזה כבר איבדתי את הסבלנות. בזמן שעומאר לוקח את הזמן, אנחנו הניו יורקרים מאחרים לפגישות הבוקר ההיפותטיות שלנו. סרקתי בעיניים את הלקוחות שהמתינו בנימוס לקפה שלהם וחיפשתי מישהו שנראה כמו "עומאר" אבל כלום, רק תור קטן ושקט של אנשים משועממים שסרקו אותי בחזרה. האישה החלה לאבד סבלנות וקראה בתקיפות: "יש לי כאן אייס אמריקאנו חזק ללקוח בשם עומאר שנמצא כאן!".
ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר
זה השלב שנפל לי האסימון: אני הזמנתי אייס אמריקאנו, ועם הלוק השחרחר שלי – עומאר זה ככל הנראה אני. שנאמר – אתה יכול לקחת את הנערה מהמידל איסט, אבל לא את המידל איסט מהנערה. חייכתי בהתנצלות לקחתי את הקפה ויצאתי לדרכי. הקפה, כמקובל אצלנו בנויורק, היה דוחה.

(טו בי קונטיניוד…)

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר
ג'ט לג במלון

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

סרטון בונוס למי ששרד עד כאן:


אהבתם את הפוסט על ניו יורק? חכו עד שתקראו על תערוכות האמנות בהן ביקרתי בניו יורק. יש גם את הפוסט על ויזה לארה"ב!
אתם מוזמנים לקרוא על עוד טיולים בחו"ל שערכתי עם המצלמה

0 0 votes
Article Rating

איך תוכלו לעזור לבלוג הצילום?

אני שמח לעזור למטיילים באמצעות הוספת המלצות אישיות ומידע שימושי . חלק מהקישורים למלונות ולאטרקציות הם קישורי שותפים, והם מזכים אותי בעמלה קטנה על כל הזמנה של מלון או אטרקציה שתבצעו דרך האתר, ללא כל עלות מצידכם. הזמנת מלונות ואטרקציות באתר עוזרת מאוד בתפעולו – תודה ❤

עפר קידר
עפר קידר

קוראים לי עפר קידר – לשעבר הייטקיסט וכיום צלם ובלוגר טיולים. את בלוג הצילום: "המצלמה מוסיפה חמישה קילו" הקמתי בשנת 2014 ואני מנסה לשלב בו את האהבות הגדולות שלי שהן טיולים בעולם וצילום של אנשים ותרבויות.

נראה לי שהפוסטים האלו ימצאו חן בעיניך:

מה דעתך על הפוסט?
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
המצלמה מוסיפה חמישה קילו - בלוג הצילום של עפר קידר

מצטרפים

לרשימת ה-VIP של "המצלמה מוסיפה"

מקבלים

עדכונים במייל על פוסטים חדשים – לפני כולם!

נהנים!

נהנים מתמונות ותוכן מעניינים מפעם לפעם. תוכלו להסיר את עצמכם מהרשימה בכל עת.

דילוג לתוכן