תוצאות עבור:חופשות בחו"ל

ניו יורק | המצלמה מוסיפה חמישה קילו | בלוג הצילום של עפר קידר

לא נעים להודות, אבל האמת היא שאני כמעט לא מבקר בתערוכות אמנות כשאני בארץ. הנה, אמרתי את זה. אמנם אני גר בתל אביב הבירה (התרבותית, סבבה?), אבל למרות שבכל יום בדרך מהעבודה אני עובר בסמוך למוזיאונים וגלריות, מחשבה בסגנון: "מעניין איזו תערוכה רצה עכשיו" אפילו לא עוברת לי בראש, ואני עסוק בעיקר במה אזמין לאכול באותו ערב או בטרדות שונות של "החיים עצמם".

ניו יורק – כרטיס ביקור
מה זאת אומרת "אין לי כרטיס ביקור", שאל אותי פקיד ההגירה החתיך עם הנחיתה. איך אפשר לטוס לצורך ביזנס בלי ביזנס קארד? תראה, חייכתי במבוכה, זו חברת סטארט אפ ישראלית קטנה – אנחנו לא מאוד רשמיים, אני חושש שכל מה שיש זה אני והלפ-טופ. פקיד ההגירה השתכנע, חייך ואמר באדיבות: "ברוך הבא לאמריקה".

סינטרה, פורטוגל | המצלמה מוסיפה חמישה קילו |בלוג הצילום של עופר קידר

את סינטרה, טיול יום מליסבון, כמעט ופיספסתי בחופשה בפורטוגל. עצם הרעיון של לצאת ל-"דיי טריפ" במהלכה של חופשה קצרה, סותר את כל מדיניות ה"להספיק פחות, להישאר יותר" שלי, אותה אני משתדל (ולא באמת מצליח) ליישם כשאני בחופשה.

ליסבון, פורטוגל | המצלמה מוסיפה חמישה קילו |בלוג הצילום של עפר קידר

יש משהו מאוד פשוט ביופי של ליסבון. לא תמצאו בה מונומנטים "ענקיסטים" בסדר גודל של הקולוסיאום או האייפל, אלא בעיקר יופי שמתבסס על גבעות עם נוף לים וסמטאות צרות בין בתים עתיקים המחופים באריחי קיר מעוטרים. בכבישים שבין הרחובות הקטנים עוברות רכבות חשמליות עתיקות, שנראה כאילו הונחו במקום על ידי במאי נסתר, ליצירת האווירה המושלמת. אני חייב לעשות סקר ולברר אם רכבות חשמליות גורמות לעוד אנשים להתלהב כמו ילדים קטנים או שמדובר בהפרעה פרטית שלי.

פירנצה - חופשה בפירנצה | בלוג הצילום של עפר קידר

אני מנסה לשחזר איך מצאתי את עצמי בפירנצה פחות מחודש אחרי שחזרתי מהחופשה הגדולה באיטליה (לא שאני מתלונן או משהו). הרעיון המקורי היה בכלל אילת או ליתר דיוק: בית-ספר שדה אילת. ובאמת, כאשר משקללים את הרצונות והתקציב של כל אחד מעשרים בני המשפחה שהיו אמורים להצטרף לחופשה – אני מבין למה לינה באכסניה באילת נשמעת כמו פתרון מצוין לאדם הסביר.

טיפים לצילום חופשה בחו"ל | בלוג הצילום של עופר קידר

אז השקעתם בכרטיסי טיסה, ארזתם לבד ופינקתם את עצמכם בחופשה בחו"ל. ומה לגבי תמונות מעניינות ויפות למזכרת? תמונות חופשה טובות אמורות לשרוד את מבחן הזמן. אלו תמונות שגם אם תתבוננו בהן כעבור שנים, תוצפו מחדש בזכרונות, בריחות ובצלילים מהחופשה. בעידן שבו אפילו המצלמות בטלפונים הסלולריים הן איכותיות ביותר, אין סיבה שתחזרו עם תמונות מבאסות. לצורך העניין, ריכזתי עבורכם שמונה טיפים לצילום חופשה בחו"ל. אני מקווה שהם יעזרו לכם לשדרג את האלבום. חופשה נעימה ופוטוגנית!

הקולוסיאום, רומא, איטליה |בלוג הצילום של עופר קידר

יריית תותח והמילים "רומא או מוות" על הפסל שבכיכר גריבלדי, פותחות את הסרט La Grande Belleza ("יופי אדיר" בתרגום חופשי), שכולו שיר הלל לרומא, המוצגת כעיר יפה מכוערת, קדושה מלאת חטאים ועשירה בתרבות ובריקנות. בקיצור – עיר מורכבת. מהמזרקה הסמוכה לכיכר נשקף נופה המרהיב של העיר ועד סוף סצנת הפתיחה, תייר יפני שיחשף ליופי האדיר הזה, לא יוכל להכיל את שרואות עיניו והוא יתמוטט וימות. טיילתי ברומא, ביקרתי אפילו בכיכר גריבלדי וצילמתי את הנוף כמו אותו תייר יפני שלבו נדם מתדהמה. זה לא שלא התרשמתי מהעיר, היא באמת מאוד יפה, אבל עם יד על הלב – לא נפלתי.

רומא, איטליה |בלוג הצילום של עופר קידר

פשוט בלתי נסבלים! האנשים המתנשאים האלה שמבקרים בעיר כלשהי בחו"ל למשך יומיים וחצי וישר מדברים עליה כאילו הם מומחים גדולים שגדלו שם. אתם בטוח מכירים כאלה וקל לזהות אותם, כי הם תמיד קובעים עובדות נחרצות ולרוב מטופשות, משהו בסגנון של: ״אני אומר לך – כל הצרפתים אנטיפתיים!" (כן, כי פגשת את כ-ל הצרפתים בשלושה ימים שהייתבפריז ורבצת במקדונלדס)  או ״מדריד? עזוב, אין מה לראות שם״ (סירייסלי?!).  

Pragser Wildsee | lago di Braies | אגם בראייס, הרי הדולומיטים, איטליה | בלוג הצילום של עפר קידר

ברגע שה-GPS הכריז בבטחון: "הגעת ליעד!", הבנתי סופית שהלכתי לאיבוד. כבר התחיל להחשיך ומצאתי את עצמי אבוד בדרך עפר צרה ומפותלת שעוברת בתוך חורש טבעי במעלה ההר. הגשם הפך את השביל לבוצי וחלק ותנאי השטח לא אפשרו לי להסתובב ולחזור על עקבותי. כשהצלחתי לבסוף לשנע את עצמי לדרך סלולה, כבר הייתי מיואש מספיק כדי לעשות את מה שאף גבר לא מעולם לא העלה בדעתו לעשות: לשאול מישהו איך מגיעים.

כיכר סן מרקו - ונציה, איטליה | בלוג הצילום של עופר קידר

פוסט שלם הקדשתי לעירונציה. הרעתי לה, מחאתי לה כפיים וצעקתי "בראבו!". כעת היא חוזרת אל הבמה לפוסט הדרן אחרון ובו כמה מילים על האנשים של ונציה. מבחינתי, people watching הוא חלק בלתי נפרד מכל טיול וכדי לקבל תמונה מלאה של עיר – הנוף האנושי שלה חייב להכנס לפריים.