אילון – תמונות פרטיות

השתחררתי מצה"ל לא מזמן. את תחילת השירות עשיתי כלוחם, עד שבסוף הגעתי לחיל חינוך. בטירונות וביחידה הרגשתי שאני במקום בטוח. אני לא חושב שמישהו יצא מהארון שם לפני, אבל הם קיבלו את זה טוב יחסית. כשהפכתי לחבר סגל, לחיילים כבר היה יותר קשה. הדימוי של הלוחם הוא גברי, עם דיבור בקול עמוק ודאווינים מול החיילים. אני הייתי מגיע ביום ראשון עם שאריות של איפור בעיניים – החיילים לא ידעו איך לאכול אותי. אני בטוח שדיברו מאחורי הגב שלי, אבל לא יכלו להגיד לי כלום כי הייתי חייל טוב. פשוט הייתי עושה את זה בדרכים שונות. אף פעם לא היתה לי הפריבילגיה להיות בארון. זה עניין של אופי.

 

איך אני מרגיש מול הסטנדרטים של הקהילה? כאמור, השתחררתי רק לפני ארבעה חודשים. העבודה הראשונה שלי היתה בסקסי שופ. חברי הקהילה שאתה פוגש שם הם לא הבחורים מהפוסטרים. יותר בני 50 פלוס או מי שעבר את גיל ה-30 ולא מתאים לסטנדרט התל אביבי. גם החברים איתם אני מסתובב, פחות בכיוון של מועדונים ואלכוהול במאות שקלים. ועדיין, מאוד קל להרגיש כאן שבלי ריבועים בבטן אין לך זכות קיום. יש הרבה מזה כשהולכים לים. גם כשיוצאים לברים – זו התרבות של "הגברים עם הכתפיים".

החוויה האחרונה שבה אולי הרגשתי שאני לא מתאים לסטנדרט מבחינת דימוי גוף, היתה עם מישהו שהתכתבתי איתו באטרף. היה לנו קליק ושיחה שהצליחה להיות קצת עמוקה. זה התקדם יפה, עד שנפגשנו במציאות…  הייתי אז עם שיער כחול, קצת איפור בעיניים וראיתי שהבחור נסגר ונכנס ללחץ. הלכנו כמה מטרים ואמרתי לו תקשיב, אם זה לא מתאים לך, זה הזמן להסתובב ולברוח. והוא באמת עשה את זה. זה היה… הדרך חזרה מהדייט היתה… תראה – זה קורה, נתתי לו את האופציה, וזה היה לגמרי לגיטימי. נראה לי שזה חלק מלהיות הומו, לא? אני לא אשב בפינה ואחתוך ורידים בגלל זה. כבר יצאתי מהארון, אז שאני אתן לארונות אחרים לנהל לי את החיים?

 

החברים שהקפתי את עצמי בהם אוהבים אותי כמו שאני. אלו אנשים שראו אותי בכל מצב. זה חשוב שתהיה לך חבורה של אנשים שמקבלים אותך לא משנה מה, למרות שבסופו של דבר מדובר בתהליך פנימי של כל אחד. אני חושב שלעולם לא נפסיק לרדוף אחרי מה שאנחנו יכולים להיות, וזה סבבה עד גבול מסוים. מצד שני, חשוב לזכור לעבוד גם על לקבל את עצמנו – זה כבר הרבה יותר קשה. כשאני מסתכל במראה אני משתדל להנות ממה שאני רואה ולהתמקד בדברים הטובים. האם קל לי להוריד חולצה ולהצטלם? בבירור לא!

 

---

אילון, גבר בן 23 מתל אביב, התראיין והצטלם ל-"תמונות פרטיות", פרויקט ה-Body Pride של בלוג הצילום "המצלמה מוסיפה חמישה קילו". הפרויקט מציג תמונות של אנשים "אמיתיים", בעלי מבני גוף מגוונים ומציף את ההתמודדות של רבים מאיתנו עם דימוי גוף שלילי. האם פגשתם כבר את המשתתפים האחרים בפרויקט תמונות פרטיות?